בש"א 7365/14 הרשות הפלסטינית נ. יורשי המנוחה שרון בן שלום ואח'

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 22.9.2014 (ת"א 3361-09), שעניינה הכרעה בסוגית האחריות בנזיקין ביחס לפיגוע ירי אשר אירע בשנת 2001 (להלן: ההחלטה ). המשיבים 1-16 - הם התובעים בערכאה הדיונית - מתנגדים לבקשה.

יצוין, כי בהתאם להחלטתי מיום 3.11.2014 הגישו המבקשים הודעת הבהרה ממנה עולה, בין היתר, כי המבקש 2 חוזר בו מבקשת הארכה (שכן לא הוטלה עליו אחריות במסגרת ההחלטה), ועל כן מתייחסת הבקשה למבקשים 1 ו-3 בלבד. עוד צוין בהודעה, כי דבר מתן ההחלטה נודע למבקשים ביום נתינתה, אם כי נכון ליום 9.11.2014 היא טרם הומצאה להם כדין. ודוק: מן הבקשה וההבהרה עולה, כי לעמדת המבקשים המועד להגשת בקשת רשות הערעור נמנה מן היום שבו נודע להם על ההחלטה (22.9.2014). משכך, אצא אף אני מנקודת ההנחה האמורה. אשר על כן, ובהתחשב בפגרת הסוכות, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור חל ביום 30.10.2014. בקשת הארכה - אשר הוגשה ביום 2.11.2014 - הוגשה איפוא באיחור של 3 ימים (ובאיחור של יום עבודה אחד בלבד). אוסיף, כי בתחילה התבקשה ארכה עד ליום 30.11.2014, ובהמשך הודיעו המבקשים כי הם זקוקים לזמן נוסף להגשת בקשת רשות הערעור, וזאת עד ליום 31.12.2014.

מששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשת הארכה. לטענת המבקשים, נתגלה קושי להגיש את ההליך במועד על רקע היותה של ההחלטה מורכבת ורחבת היקף. ואכן, עיון בהחלטה - אשר משתרעת על פני לא פחות מ-148 עמודים - מעלה כי היא מעוררת שאלות עובדתיות ומשפטיות רבות ושונות. בנסיבות אלו, לימוד ההחלטה והכנת השגה ערעורית עליה עשויים לערוך זמן ולהקשות על עמידה בסד הזמנים הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור. בכך יש כדי להוות שיקול ממשי התומך במתן ארכה. לכך מצטרפת העובדה, כי בקשת הארכה הוגשה זמן קצר בלבד לאחר חלוף המועד (כאמור לעיל), ומכל מקום המשיבים לא העלו טענה בדבר הסתמכות כלשהי.

אשר על כן, המועד להגשת בקשת רשות ערעור מטעם המבקשים 1 ו-3 מוארך, כמבוקש, עד ליום 31.12.2014. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח.