בש"א 7385/15 עדי ברנס נ. בנק הפועלים בע"מ

1.

לפני בקשה לאיחוד תובענות. המבקשת סומכת את בקשתה על סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. עם זאת, דבר החקיקה הרלוונטי הוא דווקא תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולפיכך אדון בבקשה לפיה.

2.

המבקשת הגישה תביעה למתן סעד הצהרתי נגד המשיב וחמישה נתבעים נוספים (ברנס פז יזמות בע"מ, רודאו יזמות והשקעות בע"מ, אליהו ברנס פז, רותי אבוקסיס ודוד אבוקסיס; להלן: הנתבעים הנוספים ) בבית משפט השלום ברחובות (ת.א. 20181-02-15). במסגרת התביעה, עתרה המבקשת למתן פסק דין הצהרתי, לפיו "חתימת התובעת [המבקשת בבקשה זו - מ.מ.] על כתב 'ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום להבטחת כל חוב' [להלן: כתב הערבות - מ.מ.], הינה בטלה ומבוטלת מכח הונאה וכן בשל פעולות מרמה שבוצעו ע"י הנתבעים [הנוספים - מ.מ.]...".

המשיב הגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר נגד המבקשת ושלושה מבין הנתבעים הנוספים שבת.א. 20181-02-15 (ברנס פז יזמות בע"מ, אליהו ברנס פז ורודאו השקעות בע"מ) בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, לתשלום חוב לו המבקשת הייתה ערבה מכוח חתימתה הלכאורית על כתב הערבות (תא"ק 48389-05-15).

3.

הנתבעים הנוספים אינם צד לבקשה זו. הגם שהיה על המבקשת להוסיפם כצדדים לבקשה ולהביא את עמדותיהם לגביה, לא מצאתי שיש מקום לעכב מתן החלטה בשלב זה.

4.

בבקשה נטען כי מאחר שביסוד שתי התובענות עומד "אותו עניין שבין הצדדים" , הרי שהדיון בהן במאוחד יחסוך מזמנו של בית המשפט וימנע הכרעות שיפוטיות סותרות.

מבוקש כי בית משפט השלום ברחובות יהא זה שידון בשתי התביעות במאוחד, משום שמקום מגורי המבקשת הוא ברחובות, והחתימה על הערבות בוצעה לכאורה במחוז שיפוט מרכז, שם גם ממוקם הסניף הרלוונטי של המשיב.

5.

המשיב מתנגד לבקשה. לשיטתו, בעוד שהתביעה ב ת.א. 20181-02-15 עניינה טענות מצד המבקשת בעיקר נגד אליהו ברנס פז, הרי שהתביעה בתא"ק 48389-05-15 עוסקת ביחסים שבין שלושת הנתבעים שם והמשיב. כמו כן, לטענת המשיב, חלק מהנתבעים הנוספים מצוי בהליכי פשיטת רגל, ונגד חלקם לא ניתן להגיש תביעה נוכח עיכוב הליכים נגדם מכוח סעיף 22 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. המשיב גורס כי המבקשת מנסה במשך תקופה ארוכה לעכב את הדיון בתביעתו של המשיב על ידי הגשת בקשות שונות, תוך שהיא עושה זאת באופן עצמאי ושלא על ידי בא כוחה המייצג אותה בבית המשפט. עוד טוען המשיב, כי תביעת המבקשת הוגשה בסדר דין רגיל בעוד שתביעת המשיב הוגשה בסדר דין מקוצר, וכן, לצד עילות תביעה שונות, נתבעים בתביעות סעדים שונים. המשיב מביע חשש כי איחוד הדיון יאריך ויסרבל את ההליך, ועלול להסב נזק לבנק אשר בסופו של יום לא יוכל לגבות את חובו עקב אפשרות של הברחת נכסים על ידי חלק הנתבעים בתביעה שהגיש.

6.

בשלב זה, בית משפט השלום בתל אביב-יפו ייתן החלטה בבקשת הרשות להתגונן שהוגשה על ידי המבקשת. המשיב יודיע בתוך שבעה ימים ממתן ההחלטה אם אכן ניתנה רשות להתגונן, ויצרף להודעתו עותק מהחלטת בית המשפט. עם קבלת ההודעה, תינתן החלטה סופית בבקשה לאיחוד התובענות.