החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 7386/12 מינהל מקרקעי ישראל נ. עטיה חיים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשת ארכה להגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את הטענה הכללית בדבר הצורך בהתייעצויות כטעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור. נקבע כי הגשת הבקשה בתוך המועד היא שיקול רלוונטי בלבד, ואינה מצדיקה לבדה סטייה ניכרת מהמועדים הקבועים בדין. נתנה ארכה קצרה בלבד, בתשלום שכר טרחה למשיבים.

העובדות

פסק הדין של בית המשפט קמא ניתן ביום 5.7.2012. המבקשת הגישה בקשה לארכה להגשת ערעור, ללא הסבר מדוע לא נעשו התייעצויות עד כה. המשיבים 1-3 התנגדו להארכת המועד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הטענה הכללית בדבר הצורך בהתייעצויות עם גורמים רלוונטיים מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור?
  2. 2.האם הגשת הבקשה בתוך המועד הקצוב להגשת ערעור מצדיקה הארכת מועד כשהמשיבים מתנגדים?

הלכות

  1. 1

    טענה כללית בדבר הצורך בהתייעצויות אינה יכולה להוות טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור

    ״ודומה כי הטענה הכללית בדבר הצורך בקיום התייעצויות עם הגורמים הרלוונטיים אינה יכולה להוות טעם מיוחד למתן ארכה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הגשת הבקשה בתוך המועד היא שיקול רלוונטי אך אינה מצדיקה לבדה סטייה ניכרת מהמועדים הקבועים בדין

    ״העובדה שהבקשה הוגשה בתוך המועד הקצוב בדין להגשת ערעור היא שיקול רלוונטי בכגון דא, אך גם היא אינה מצדיקה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ארכה
  • מועד להגשת ערעור
  • טעם מיוחד
  • התייעצויות
  • שכר טרחת עורך-דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

7386/12 - א'

לפני:

כבוד הרשם

גיא שני

המבקש:

מינהל מקרקעי ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. עטיה חיים

2. עטיה אליה

3. פנש לינדה

4. מושב בן זכאי

בקשה להארכת מועד

החלטה

פסק-הדין של בית המשפט קמא ניתן עוד ביום 5.7.2012, ודומה כי הטענה הכללית בדבר הצורך בקיום התייעצויות עם הגורמים הרלוונטיים אינה יכולה להוות "טעם מיוחד" למתן ארכה. אציין, כי בבקשה לא נאמר דבר מדוע לא נעשו התייעצויות עד כה. העובדה שהבקשה הוגשה בתוך המועד הקצוב בדין להגשת ערעור היא שיקול רלוונטי בכגון דא, אך גם היא אינה מצדיקה, מניה וביה ובכל מקרה, סטייה ניכרת מן המועדים הקבועים בדין; שאם לא אמרת כך, הרי משמעות הדבר כי די לו לבעל-דין שיגיש בקשת ארכה לאקונית – ולוּ בסמוך למועד האחרון להגשת ההליך – כדי לאיין את הוראת הדין בדבר פרק-הזמן להגשת ערעור. כמובן, לא פעם הצדדים מגיעים להסכמה בעניין המועד להגשת ערעור, ובנסיבות כאלה בית המשפט לרוב ייעתר לבקשת הארכה. אך בענייננו, המשיבים 3-1 מתנגדים להארכת המועד, ודומה כי המבקשת צריכה הייתה, לכל הפחות, להסביר ולפרט מדוע לא ניתן היה להגיש את הערעור בתוך המועד.

לאור האמור, ומשום שהבקשה הוגשה בתוך המועד, מצאתי לנכון ליתן במקרה זה ארכה קצרה עד ליום 25.10.2012, תוך חיובה של המבקשת בתשלום שכר טרחת עורך-הדין של המשיבים 3-1 בסך של 2,500 ₪.

החלטה זו תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, ב' בחשוון תשע"ג (18.10.2012).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טענה כללית בדבר הצורך בהתייעצויות אינה יכולה להוות טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור
  2. 2הגשת הבקשה בתוך המועד היא שיקול רלוונטי אך אינה מצדיקה לבדה סטייה ניכרת מהמועדים הקבועים בדין