בש"א 7450/07 Novartis Pharma Services Inc נ. פרומדיקו בע"מ

1.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופט, רשם

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, א' אורנשטיין (מיום 29.04.07) (להלן: ההחלטה). בהחלטה נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב הליכים בתובענה שהוגשה כנגדה על ידי המשיבה (על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, להלן:חוק הבוררות). הבקשה הוגשה ביום 2.9.07. המבקשת ביקשה להשיג על ההחלטה באמצעות הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי, על "החלטה אחרת" של רשם. במסגרת עיקרי הטיעון שהוגשו על ידי הצדדים, העלתה המשיבה את הטענה לפיה יש לדחות את הערעור על הסף היות וכב' הרשם אורנשטיין, המכהן גם כשופט בפועל בבית המשפט קמא, נתן את ההחלטה בכובעו כשופט ולא בכובעו כרשם. בשלב זה, ולשם הזהירות, הוגש ההליך דנן לבית משפט זה, וזאת למקרה וטענת המשיבה תתקבל ובית המשפט קמא יקבע כי הסמכות לדון בערעור נתונה לבית משפט זה. סמוך להגשת הבקשה דנן, דחה בית המשפט קמא את ערעור המבקשת מחמת חוסר סמכותו העניינית לדון בה. בית המשפט קמא פסק כי החלטה בבקשה לעיכוב הליכים לפי חוק הבוררות איננה בסמכותו של רשם. בעשותו כן קבע כי חזקה על כב' השופט אורנשטיין שלא נתן את ההחלטה בהעדר סמכות, ומשכך, נתן ההחלטה בכובעו כשופט (החלטה מיום 04.09.07). עוד יצוין, כי המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית משפט זה (רע"א 8216/07).

2.

לשיטת המבקשת, יש בנסיבות המתוארות משום "טעם מיוחד" להארכת המועד המבוקשת להגשת ערעור על ההחלטה, שהיא בעת הזו "החלטה אחרת" של שופט. נטען, כי השגגה שנפלה, אם נפלה, בהגשת ההליך, מקורה באי הבהירות בשאלת

מעמדן של החלטות רשמים בכל הנוגע למסלול התקיפה הערעורי. אי בהירות, בגינה יתכן ושגה כב' השופט אורנשטיין עצמו שעה שהכתיר את ההחלטה כ"החלטת רשם" וכך גם חתם עליה. מכאן, טוענת המבקשת, מתבקשת המסקנה כי המ דובר בטעות סבירה וכנה. לבסוף טוענת המבקשת כי ציפייתה של המשיבה לסופיות ההליך לא נפגעה היות והערעור לבית המשפט קמא הוגש במועד.

3.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה המ דובר

בטעות בהבנת הדין על ידי המבקשת או באי כוחה. טעות שכזו, כך נטען, אינה מצדיקה הארכת מועד. לטענת המשיבה, היה צריך להיות ברור למבקשת כי ההחלטה נשוא הבקשה (החלטה בבקשה לעיכוב הליכי תביעה בטענה לקיומו של הסכם בוררות), אינה בתחום סמכותו של רשם בית משפט, ולכן מתחייבת המסקנה כי ההחלטה נשוא ההליך ניתנה על ידי כב' הרשם, השופט א' אורנשטיין, בכובעו כשופט. לגופו של ההליך נטען כי סיכויי המבקשת בערעור אינם גבוהים.

4.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה באתי למסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להתקבל. אמת, שאלת הסמכות בה פעל כב' השופט הרשם אורנשטיין במקרה זה הוכרעה כאמור בהחלטת בית המשפט קמא לדחות את ערעורה של המבקשת מחמת חוסר סמכות עניינית (החלטה מיום 04.09.07). עם זאת, אין מ דובר

בהחלטה חלוטה היות והמבקשת הגישה בנדון בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. זאת ועוד: הקושי להבחין בין סמכויות שיפוטיות המסורות לרשמים, וסמכויות שיפוטיות המסורות לשופטים אינו של מה בכך, והוא מתעורר בייחוד בדיני הערעור (ראו: ח' בן נון הערעור האזרחי , 114-115 (2004 ); ראו עוד, רע"א 1067/04 רולן בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(6) 427). בנסיבות דנן, המ דובר

בהחלטה שניתנה על ידי שופט המכהן הן כשופט והן כרשם. כאמור, בכותרת ההחלטה נכתב "בפני כב' הרשם איתן אורנשטיין" והיא נחתמה כך: "איתן אורנשטיין שופט, רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו". מצב דברים זה תרם ככל הנראה לטעות בסיווג ההחלטה כהחלטת רשם. אכן, בהתקיים נסיבות מיוחדות, הכירה הפסיקה בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד. הכרה כזו תקום בייחוד בנסיבות בהן לא הייתה הסתמכות של הצד שכנגד (ראו: רע"א 9073/01 יהודית פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ( לא פורסם , 29.01.02). בענייננו הוגש הערעור על ההחלטה (לבית המשפט המחוזי) בתוך המועד הקבוע בדין, ולפיכך לא יכלה להתגבש למשיבה ציפייה לגיטימית לסופית ההליך. מסקנתי, אפוא, היא כי בנסיבותיו הספציפיות של המקרה שלפני, הטעות באשר לערכאת הערעור הרלוונטית איננה טעות בלתי סבירה באופן המצדיק דחיית הבקשה ומניעת בירורו של ההליך גופו. טעות מעין זו יכולה להוות בנסיבות המקרה "טעם מיוחד" להארכת המועד המבוקשת. אשר על כן, ובשים לב לעובדה שהבקשה דנן הוגשה עוד טרם שנדחה הערעור שהוגש לבית המשפט קמא, כמו גם לסיכויי ההליך הנראים בעיני מספיקים בנסיבות המקרה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. המבקשת תגיש, אם רצונה בכך, בקשת רשות ערעור תוך 7 ימים מעת המצאת החלטתי זו. בקשה זו – אם תוגש – תאוחד עם רע"א 8216/07. אין צו להוצאות בבקשה זו.