פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7474/10
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערת:
חברת לאפי מהנדסים בע"מ
נ ג ד
המשיב:
מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
ערעור על החלטת רשם בית המשפט
העליון מיום 16.9.10 ברע"א 6569/19 שניתנה על ידי כבוד הרשם ג' שני
בשם המערערת:
עו"ד יעקב קסטל
פסק-דין
בפניי ערעור על
החלטת הרשם
ג' שני
, מיום 6.10.2010, במסגרתה נדחתה בקשת המערערת לפטור
מעירבון בבקשת רשות ערעור שהגישה לבית משפט זה (רע"א 6569/10).
המערערת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
כנגד המשיב, מנהל מס ערך מוסף (ירושלים) (עמ 243-8-10). העירבון בתיק זה הועמד על
סך של 20,000 ש"ח. המערערת הגישה בקשה לרשם בית המשפט, כי יפטור אותה מתשלום
העירבון, אולם ביום 6.10.2010 דחה הרשם את בקשתה והורה לה לשלם לאלתר את הסכום שאם
לא כן ירשם ההליך לדחייה. רשם בית המשפט ביסס החלטתו על כך שלא הוכח לשיטתו כי אין
באפשרות המערערת לגייס ממקורותיה שלה, או מסביבתה הקרובה את סכום העירבון הנדרש
להבטחת הוצאות המשיב בהליך. משהוחלט כך, לא נדרש הרשם לבחון את סיכויי ההליך .
מכאן הערעור שבפניי, בגדרו טוענת המערערת בין היתר, כי שגה הרשם
בהחלטתו, שכן לטענתה ראוי כי לא ייגבו סכומי עירבון בהליכים השוללים זכויות יסוד,
ובמקרה דנן, זכותה של המערערת להתפרנס. בנוסף, קובלת המערערת על קביעתו של הרשם,
כי אין בתצהיר שהוגש מטעמה פרטים והסברים המוכיחים חוסר יכולת. לטענתה, אין בנמצא
פירוט לגבי אילו מסמכים יש לצרף לבקשה על מנת לשכנע את בית המשפט במצב של חוסר
יכולת כלכלית.
לאחר שבחנתי את כתב הערעור ואת החלטת הרשם, הגעתי לכדי
מסקנה
כי דין הערעור להדחות.
בקשת המערערת הוגשה לכתחילה שהיא אינה מפורטת ואינה נתמכת
בתיעוד מלא ועדכני. למרות זאת, התיר הרשם למבקשת להשלים את המסמכים, כשבהחלטתו
מיום 16.9.2010, הנחה את המערערת מהו סוג המסמכים שיש לצרף: "על המבקשת
להגיש...תצהיר משלים וללוותו בכל האסמכתאות הרלוונטיות כגון דפי חשבון בנק, דוחות,
חשבונות, פרטים על רכוש ונכסים פיננסיים, הסבר על אופי מימון הייצוג המשפטי וכל
מידע רלוונטי נוסף". מכאן, שאין מקום לטענת המערערת כאילו לא ידעה אילו
מסמכים עליה להגיש. לפיכך, משהגישה את התצהיר, כשהוא עצמו אינו מעלה דלות כלכלית
מספקת, ומשלא גובה דיו במסמכים שיעידו שאכן כך הם פני הדברים, בדין לא שוכנע הרשם
כי הורם הנטל להוכחת חוסר היכולת הכלכלית הנדרשת.
הרשם עמד בהחלטתו אף על טעמים נוספים המצדיקים אי-מתן פטור
במקרה זה, ובערעור שבפני לא הפריכה המערערת קשיים אלו. כך למשל, בתצהירו של מר
לאפי, מנהל המערערת, עולה כי יש ברשותו דירה בירושלים "המצויה במבנה השייך
לאבי שגם הוא מתגורר בו". המערערת לא נתנה בערעור טעם של ממש כיצד הצהרה זו
מתיישבת עם טענתה לדלות כלכלית שתצדיק מתן פטור. כן לא הוסבר מדוע לא ניתן יהיה
לגבות את סכום העירבון ממוסד פיננסי או מסביבתו הקרובה של מר לאפי (למעט טענתו
בעלמא כי "מפרטי התצהיר ומהגיונם עלה בבירור שאין בידי המערערת ומנהלה אמצעים
לתשלום הערבות" (סעיף 12 לערעור). ועוד, גם בערעור זה לא מפרטת המערערת את
הנכסים שיש בידי מר לאפי (כגון רכב), לא פורטו הוצאות המחיה שלו ורמת חייו, ולא
נמסרו פרטים ברורים לגבי מצבה הכלכלי של המשפחה בכלל, ושל אשתו של מר לאפי בפרט
(שאין תיעוד להפקדת משכורותיה בחשבון הבנק שצורף לערעור זה). כל זאת כאמור לא בא
על פתרונו בערעור שבפני, למרות העובדה כי הרשם כבר עמד על כך בהחלטתו.
בשולי הדברים אוסיף, כי אין מקום לדרישתה של המערערת כי
בהליכים מעין אלו ינתן פטור גורף מעירבון לאור חשיבותם. על בית המשפט השוקל בדבר
מתן פטור להעמיד בעיני רוחו אף את המשיב והוצאותיו האפשריות, ולהגן עליו מהפסד
אפשרי, ומטרדות שאין בהן ממש. יחד עם זאת, באם היתה המערערת מוכיחה את דלותה
הכלכלית כנדרש, אזי, באם היה נוכח בית המשפט כי לערעורה סיכויים להתקבל – נראה
שהיה מורה כי לא ישולם עירבון, וזאת על מנת שלא לנעול את דלתות בית המשפט בפניה.
ברם, משלא השתכנעתי כי הורם נטל זה, נחה דעתי כי לא ננעלו שערי בית המשפט בפני
המערערת, וברצותה, תוכל לממש את זכותה לבקש רשות ערעור על פסק הדין בעניינה.
נוכח האמור, הערעור נדחה. העירבון יופקד תוך 14 ימים מעת
המצאת החלטה
זו, שאם לא כן, ידחה ההליך ללא הודעה נוספת. משלא נדרשה תגובת המשיב, איני עושה צו להוצאות.
ניתן היום, י"ט
בחשון התשע"א (27.10.2010).
ש ו פ ט