בש"א 7498/04 רפאל פלדברג נ. מדינת ישראל -מע'ץ

1.ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ מיום 15.7.04, על פיה נדחתה בקשתו של המערער במסגרת רע"א 5310/04 ליתן לו פטור מהפקדת עירבון. את בקשתו זו ביסס המערער על שני טעמים מרכזיים. הטעם האחד הוא כי המדינה טרם פרעה את מלוא חובותיה כלפיו וכי סכום החובות הנותרים גבוה מסכום העירבון ועל כן יש לפטור אותו על דרך הקיזוז מהפקדת העירבון. הטעם השני הוא כי אין לו כל יכולת כלכלית לעמוד בחובת הפקדת העירבון. כבוד הרשמת דחתה את בקשתו של המערער על שני טעמיה. בהחלטתה נאמר, כי לטענת המשיבה היא העבירה למערער את כל הכספים אשר הייתה חייבת לו, על כן אין מדובר בחובות אשר ניתנים לקיזוז אלא לכל היותר קיימים חילוקי דעות באשר ליתרת החוב של המשיבה כלפי המערער, דבר אשר אינו מצדיק כשלעצמו מתן פטור מהפקדת עירבון. באשר לטעם השני נקבע, כי המערער לא הביא כל ביסוס לטענותיו בדבר אי יכולתו הכלכלית למעט טענה בעלמא לפיה אין מצבו הפיננסי מאפשר לו הפקדת עירבון. יתרה מזאת נקבע, כי אף אם היה מוכח שמצבו הכלכלי של המערער אינו מאפשר לו לעמוד בהפקדת העירבון הרי שאין ליתן לו פטור מהפקדת עירבון מהסיבה שסיכוייו לקבל רשות ערעור קלושים. מן הטעמים האלו נדחתה בקשתו של המערער.

2.עיינתי בטענותיהם של הצדדים, ואין לי אלא לדחות את הערעור ולקבוע כי צדקה כבוד הרשמת בהחלטתה לפיה אין להעניק למערער פטור מהפקדת עירבון. בין הטענות המרכזיות אותן מעלה המערער מצויה הטענה בנוגע ליתרת החוב שיש למשיבה כלפיו וזאת בשל פערים הקיימים בין דרך החישוב בה נקטה המשיבה לבין דרך החישוב לה טוען המערער. עוד נאמר כי המשיבה לא הגישה כל מסמך אשר מוכיח את פירעון החוב או חלקו. המשיבה בתגובתה מציינת כי שילמה למערער ולאחותו את הסכומים אשר הייתה חייבת להם. לאחר שפנה המערער לבית המשפט שלום וזה הורה כי יש להוסיף לסכומים שנפסקו ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, נערך חישוב חדש על ידי המשיבה והמערער קיבל אף את מלוא הסכום על פי החישוב החדש שנערך. שני השיקים שנשלחו למערער לאחר פסיקתו של בית משפט השלום, נפרעו כדין על ידי המערער ואחותו. המשיבה תומכת את טענותיה באישורים על פירעון השיקים ממחלקת הגזברות של מע"צ. המסקנה המתבקשת מן האמור לעיל הינה כי המערער לא הוכיח במידה מספקת שהמשיבה טרם פרעה את מלוא חובותיה לו ולאחותו. זאת ועוד, התצהיר שהגיש המערער אינו מבסס במידה מספקת את טענותיו בדבר חוסר יכולתו הכלכלית. לבסוף, לאור החומר שהונח בפניי לא ניתן לומר כי הוכח שגדולים סיכוייו של המערער לקבל רשות ערעור.

3.אשר על כן הערעור נדחה. המערער יישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 3,000 ש"ח.