החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 7531/08 פלוני נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

דיני משפחה · איחוד דיונים והעברת מקום דיון בתובענות משפחהבקשה לפי סעיף 6(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה לאיחוד דיונים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט הורה על איחוד התובענות בין הצדדים והעברת הדיון מחיפה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. נקבע כי מקום המגורים המשותף האחרון ותקנה 258ג וסעיף 6(ד) לחוק מכריעים את הסמכות המקומית. הטענה לקושי כלכלי נדחתה מחוסר ראיות.

העובדות

בני הזוג ניהלו קשר זוגי והתגוררו יחד עם קטין. לאחר הפירוק הגיש המשיב תובענה רכושית בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, והמבקשת הגישה תובענה לבית המשפט בחיפה לצו מניעה נגד התראות עם הקטין. המבקשת טענה לקושי כלכלי, אך לא הובאו ראיות לכך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לאחד את הדיון בתובענות הנוגעות למערכת היחסים בין הצדדים ולהעבירו לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים?
  2. 2.האם יש להעדיף את בית המשפט שבו הוגשה תובענה קודמת בין בני הזוג לפי סעיף 6(ד) לחוק?

הלכות

  1. 1

    תובענות שעניינן אותה מסגרת משפחתית ראוי שיידונו בפני ערכאה אחת, בהתאם למגמת חוק בית המשפט לענייני משפחה.

    ״בהתאם למגמה הברורה המשתקפת מהוראותיו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, מן הראוי כי תובענות שעניינן אותה מסגרת משפחתית יידונו בפני ערכאה אחת.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הוראות סעיף 6(ד) לחוק ותקנה 258ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי מאוחרות וספציפיות ולכן גוברות על תקנה 3 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בככל שקיימת סתירה.

    ״הוראות-דין אלה הינן מאוחרות וספציפיות לתקנות עליהן הצביעה המבקשת בטיעוניה, ולפיכך גוברות עליהן - אם וככל שישנה סתירה בין הנורמות החלות על העניין.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד דיון
  • מקום מגוריהם המשותף האחרון
  • בית המשפט לענייני משפחה
  • תובענה חדשה בענייני משפחה
  • העברת הדיון
  • צו מניעה
  • הסדרי ראיה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

7531/08

בפני:

כבוד הנשיאה ד' ביניש

המבקשים:

פלונים

נ ג ד

המשיב:

פלוני

בקשה לאיחוד דיונים ולהעברת מקום דיון

בשם המבקשים:

עו"ד מירב כהן

בשם המשיב:

עו"ד רות

דיין-וולפנר

החלטה

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 6(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק או חוק בית המשפט לענייני משפחה ), לאיחוד הדיון בתובענות הנוגעות למערכת היחסים שבין המבקשת, שלה בן קטין, לבין המשיב.

2.

הצדדים לבקשה ניהלו קשר זוגי משך מספר שנים, במהלכן גידלו יחד את הקטין. לאחר פירוק התא המשפחתי, הגיש המשיב, ביום 12.6.08, תובענה רכושית נגד המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים . לטענת המשיב, הוא הגיש את התובענה הנזכרת לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בהתאם להוראת תקנה 258ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), ובהתחשב בכך שמקום מגוריהם המשותף האחרון של הצדדים היה בבית שמש, המצויה בתחום שיפוטו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. ביום 26.8.08, הגישה המבקשת תובענה נגד המשיב לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה , בה עתרה להוצאת צו מניעה קבוע נגד המשיב, אשר יאסור עליו להתראות עם הקטין בטענה כי אינו אביו. לטענת המבקשת, הגישה את תביעתה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה דווקא, נוכח הוראת תקנה 3 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע), תש"ל-1970, ובהתאם למקום מגוריו הנוכחי של הקטין, המצוי בחיפה. יצוין כי לאחר הגשת הבקשה שלפניי, הגיש המשיב מספר הליכים נוספים בפני בית-המשפט לענייני משפחה בירושלים - תביעת אבהות, בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ ובקשה לקביעת הסדרי ראיה וביקור של הקטין.

3.

לטענת המבקשת, יש לאחד את הדיון בתובענות בפני בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, שכן הן נוגעות למערכת היחסים שבין המשיב למבקשת, ועניינן באותה מסגרת משפחתית. עוד מצוין בבקשה, כי מצבה הכלכלי של המבקשת הינו חמור ביותר, וכי ניהול הליך מקביל בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים יכביד עליה ויקשה עליה לכלכל את בנה הקטין.

4.

מנגד, טוען המשיב כי הקטין הינו בנו, אותו גידל מאז יום היוולדו, ועל כן חלה על העניין תקנה 258ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי "תובענה בענייני משפחה אשר הצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון".

כמו כן, טוען המשיב כי היות שתביעתו שלו הוגשה ראשונה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, חל על העניין אף סעיף 6(ד) לחוק, הקובע כי "תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש על-ידי בעל הדין לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בעניינם, אלא אם הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה אחרת". באשר למצבה הכלכלי של המבקשת טוען המשיב כי לא הובאה כל ראיה התומכת בטענותיה בדבר מצבה הכלכלי הקשה, ומנגד, המשיב עצמו הנו אב חד-הורי המגדל בגפו את שני ילדיו הקטינים מנישואיו הראשונים, ומצבו הכלכלי הינו בכי רע.

5.

עיון בחומר שבתיק מלמד כי אין מחלוקת מהותית בין הצדדים שלפניי על כך שהתביעות הנזכרות לעיל עוסקות במערכת היחסים שבין המבקשת למשיב ועניינן באותה מסגרת משפחתית. בהתאם למגמה הברורה המשתקפת מהוראותיו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, מן הראוי כי תובענות שעניינן אותה מסגרת משפחתית יידונו בפני ערכאה אחת. בנסיבות המקרה שלפניי, בין התובענות הנדונות מתקיימת זיקה הן מהבחינה העובדתית, ובעיקר מהבחינה האנושית-משפחתית, באופן המצדיק את איחוד הדיון בהן.

אשר המקום אליו יועבר הדיון- בנסיבות העניין באתי למסקנה כי ראוי שהדיון בתובענות הנדונות יאוחד בפני בית-המשפט לענייני משפחה בירושלים. ראשית , זהו בית-המשפט בעל סמכות השיפוט המקומית לדון בעניינם של בני-הזוג והקטין בהתאם לתקנה 258ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. זאת, נוכח מקום מגוריהם המשותף האחרון של בני-הזוג והקטין. שנית , בהתאם לסעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה ותקנה 258ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, היה על המבקשת להגיש את תובענתה מלכתחילה לבית-המשפט לענייני משפחה בירושלים נוכח העובדה כי בית-משפט זה כבר דן בתובענה שהגיש המשיב בעניינם של בני-הזוג. יוער כי הוראות-דין אלה הינן מאוחרות וספציפיות לתקנות עליהן הצביעה המבקשת בטיעוניה, ולפיכך גוברות עליהן - אם וככל שישנה סתירה בין הנורמות החלות על העניין. שלישית , לא הובאו ראיות התומכות בטענות המבקשת בדבר מצבה הכלכלי הקשה באופן המצדיק העברת הדיון לחיפה כבקשתה.

אשר על כן, אני מורה על העברת הדיון בתמ"ש 8793-08-08 מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה לבית-המשפט לענייני משפחה בירושלים ואיחודו שם עם תמ"ש 13630/08 ויתר התובענות שהגיש המשיב בעניינם של בני-הזוג והקטין.

ניתנה

היום, י"ז בתשרי התשס"ט (16.10.2008).

ה נ ש י א ה

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1תובענות שעניינן אותה מסגרת משפחתית ראוי שיידונו בפני ערכאה אחת, בהתאם למגמת חוק בית המשפט לענייני משפחה.
  2. 2הוראות סעיף 6(ד) לחוק ותקנה 258ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי מאוחרות וספציפיות ולכן גוברות על תקנה 3 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בככל שקיימת סתירה.