בש"א 7534/06 כיואן מוסטפא סאלח נ. כמאל סעיד ח'טיב

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר דחה בקשה לביטול פסק בורר מהטעם שהבקשה לא נתמכה בתצהיר מטעם המבקש. התצהיר הוצא מהבקשה עקב העדר התייצבותו של המבקש לחקירתו הנגדית. פסק הדין ניתן ביום 15.6.06 במעמד בא כוחו של המבקש. הבקשה שלפני הוגשה ביום 17.9.06. לטענת ב"כ המבקש, המועד האחרון להגשת ההליך חל בעת שהתרחשה מלחמת לבנון השנייה. לטענתו, משרדו נמצא בכרמיאל ועקב מצב הלוחמה ששרר בצפון הארץ הוא נאלץ לסגרו. עוד נטען על ידו כי במשרדו התקבלה הודעה מטעם הנהלת בתי המשפט לפיה כל המועדים הוארכו עד ליום 15.9.06 ולפיכך לטענתו ההליך הוגשה במועד והבקשה להארכת מועד הוגשה רק למען הזהירות. עוד נטען כי סיכויי ההליך טובים. המשיבים מתנגדים לבקשה.

2.המועד להגשת בקשת רשות לערער קבוע בחיקוק ולפיכך נדרש "טעם מיוחד" להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). לאחר עיון בבקשה ובתגובות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בשים לב למועד בו ניתן פסק הדין ולפגרת הקיץ, המועד האחרון להגשת הבקשה למתן רשות לערער חל ביום 3.9.06. מכאן, שהאיחור בהגשת ההליך הינו איחור משמעותי של שבועיים. כאמור, לטענת ב"כ המבקש, עקב המלחמה שהתחוללה בצפון, המועד להגשת ההליך הוארך באופן אוטומטי עד ליום 15.9.06. דא עקא, עיון בהודעה שהופצה בעניין זה, אשר צורפה לתגובת המשיב 1, מעלה כי הארכה שנתנה חלה רק על הגשת מסמכים לבתי המשפט במחוז חיפה. בהתחשב בכך שהמלחמה הסתיימה באמצע חודש אוגוסט, אף לא היה מקום להניח כי הודעה זו מתייחסת לבתי משפט במחוזות אחרים אשר לא היו מצויים בקו האש. במצב דברים זה, לא השתכנעתי כי קיים טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשה. אם נזקק ב"כ המבקש לאורכה על מנת להגיש בקשה למתן רשות לערער, היה עליו להגיש בקשה להארכת מועד בתוך המועד שנקבע להגשת ההליך. בשים לב לאורך האיחור ולהעדרו של טעם מיוחד לאיחור, לא מצאתי כי סיכויי ההליך, כשלעצמם, מצדיקים היעתרות לבקשה.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיב 1 בסכום כולל של 1,500 ₪ אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.