החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 7566/98 אבו שקרה חוסני סולימאן נ. נאיף אבו קוידר

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועלבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל שעסקה במכירת רכב, שהוגשה באיחור של כשלושה חודשים. נקבע כי הסברה שהבנק יפעל לעיכוב ההליכים אינה טעם מיוחד להארכת המועד. מי שסבר שייתכן שתינקט פעולה על ידי אחר היה חייב למצות את אפשרויות הערעור במועד.

העובדות

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין הליכי מכירה של רכב, והבקשה נדחתה ביום 26.7.98. בקשה להארכת מועד הוגשה כארבעה חודשים לאחר מכן, באיחור של כשלושה חודשים. המבקש טען כי לא הגיש בזמן מאחר שסבר שהבנק, שהרכב משועבד לטובתו, יפעל לעיכוב ההליכים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בנסיבות של איחור של כשלושה חודשים?
  2. 2.האם סברה של המבקש כי הבנק יפעל לעיכוב הליכי המכירה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד?

הלכות

  1. 1

    סברה של בעל דין כי צד שלישי יפעל לעיכוב ההליך אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד.

    ״אין בטענה זו כדי לשמש טעם מיוחד להארכת המועד, כנדרש.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בעל דין שסבר כי ייתכן שתינקט פעולה על ידי אחר, מחויב למצות את אפשרויות הערעור שלו במועד, וכשבחר שלא לעשות כן אין הדבר יכול לשמש טעם להארכת המועד.

    ״היה על ידו למצות את אפשרויות הערעור שלו במועד. משבחר שלא לעשות כן, אין הדבר יכול לשמש טעם להארכת המועד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות ערעור
  • טעם מיוחד
  • ראש ההוצאה לפועל
  • הליכי מכירה
  • משועבד
  • עיכוב הליכי המכירה
  • איחור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"א

7566/98

בפני:

כבוד הרשמת מ' אגמון

המ

בקש

:

אבו שקרה חוסני סולימאן

נגד

המשיב

:

נאיף

אבו קוידר

בקשה

להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור

בשם

המבקש: עו"ד ט. אלעוברה

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי על החלטת ראש ההוצאה לפועל, שעניינה הליכי מכירה של רכב המבקש, נדחתה עוד ביום 26.7.98.

הבקשה שבפני הוגשה אך ביום 30.11.98, כארבעה חודשים לאחר מכן, ובכשלושה חודשי איחור.

לטענת המבקש, לא הגיש הבקשה בזמן מאחר שסבר שהבנק, לו משועבד הרכב, יפעל לעיכוב הליכי המכירה. אין בטענה זו כדי לשמש טעם מיוחד להארכת המועד, כנדרש.

אף אם סבר המבקש, כי יתכן שתנקט פעולה על ידי אחר, היה על ידו למצות את אפשרויות הערעור שלו במועד. משבחר שלא לעשות כן, אין הדבר יכול לשמש טעם להארכת המועד, לא כל שכן כאשר מדובר באיחור כה ממושך.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט בשבט תשנ"ט

(15.2.99).

מיכל

אגמון, שופטת

ר ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98075660.

P02

ד

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1סברה של בעל דין כי צד שלישי יפעל לעיכוב ההליך אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד.
  2. 2בעל דין שסבר כי ייתכן שתינקט פעולה על ידי אחר, מחויב למצות את אפשרויות הערעור שלו במועד, וכשבחר שלא לעשות כן אין הדבר יכול לשמש טעם להארכת המועד.