בש"א 7567/14 יהודה עיני נ. חיים מירון

ככל שניתן להבין מן הבקשה, עותר המבקש לקבלת ארכה להגשת השגה ערעורית על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 22.1.2014, בגדרו אושרו פסקי בוררות אשר ניתנו על ידי בית דין צדק - זכרון מאיר. בבקשה מציין המבקש נסיבות אישיות מסוימות, וטוען כי פנייתו לסיוע המשפטי נדחתה וכי רק לאחרונה נודע לו על האופציה של הגשת הליך ערעורי. ואולם, ההסבר האמור נטען באופן כללי ולקוני, ללא פירוט עובדתי, ללא אסמכתאות וללא תצהיר, ובנסיבות אלו איני סבור כי יש בו כדי להוות טעם מבורר לאיחור. לכך מצטרפת העובדה, כי משך האיחור בו עסקינן הינו ניכר ביותר. הזמן הרב אשר חלף מצדיק ליתן משקל ממשי לעיקרון הסופיות ולאינטרס הציבורי בדבר ניהול יעיל ותקין של המשאבים השיפוטיים, כמו גם לאינטרס ההסתמכות של המשיב. אף לא שוכנעתי כי סיכוייו של ההליך אשר מתבקשת ארכה להגשתו, הינם טובים (ולעניין זה ראו והשוו את האמור בהחלטתו של כב' השופט א' רובינשטיין מיום 20.11.2014 ברע"א 7417/14, אשר הוגש על ידי המבקש בד בבד עם הגשת הבקשה שלפניי).

על רקע כלל האמור לעיל, לא מתקיים בענייננו "טעם מיוחד" אשר יש בו כדי להצדיק את מתן הארכה המבוקשת, וממילא דינה של הבקשה להידחות.