החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 7661/97 משה ראובן נ. משה חי הרצל בפשט'ר

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת. המבקשים לא הוכיחו את מועד קבלת פסק הדין, ופנו בבקשה פורמלית רק כחצי שנה לאחר מתן פסק הדין, למרות הדרכות שקיבלו ממזכירות בית המשפט. לא נמצא טעם מיוחד להארכת המועד, ולא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקשים ביקשו להגיש ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת שניתן ביוני 1997. הם לא הוכיחו מתי קיבלו את פסק הדין ופנו לבית המשפט העליון במכתבים ללא בקשה ערוכה כדין. הבקשה הפורמלית להארכת מועד הוגשה רק בסוף דצמבר 1997, כחצי שנה לאחר מתן פסק הדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי כשהמבקשים לא הוכיחו מועד קבלת פסק הדין ולא הגישו את הבקשה בזמן סביר?

הלכות

  1. 1

    בהיעדר הוכחה למועד קבלת פסק הדין ובהתחשב באיחור ניכר ובהדרכות שניתנו למבקשים, אין הצדקה להארכת המועד ואין טעם מיוחד כנדרש בתקנה 528

    ״איני רואה הצדקה להארכת מועד המתבקשת, ובוודאי לא טעם מיוחד כנדרש בתקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • טעם מיוחד
  • תקנות סדר הדין האזרחי
  • פסק דין
  • הדרכה
  • בקשה להארכת מועד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"א

7661/97

בפני:

כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי

המבקשים

:

1.

משה ראובן

2.

משה דליה

נגד

המשיבים

:

1.

משה חי הרצל בפשט'ר

2.

כונ"ר

3.

בנק דיסקונט ןלמשכנתאות

בקשה

להארכת מועד להגשת ערעור

בשם

המבקשים: בעצמם

בשם

המשיב הראשון: עו"ד ר. שרגיל

בשם

המשיב השני: עו"ד רחל שני-שרפסקי

בשם

המשיב השלישי: עו"ד עודד לב

החלטה

המבקשים מעונינים להגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 22.6.97. המבקשים הגישו את הבקשה להארכת מועד בתאריך 28.12.97. אין הם מציינים בבקשה מהו התאריך בו התקבל פסק הדין של בית משפט קמא בידיהם, זולת האמירה הכללית והתמוהה, כי פסק הדין התקבל "בחודש ספטמבר בפגרת בתי המשפט". אין בידי המבקשים ראיה לביסוס הטענה בדבר מועד התקבלותו של פסק הדין בידם, והם אף אינם מציינים מהו התאריך המדויק ממנו יש למנות את מנין הימים להגשת הערעור.

המבקשים פנו במכתב לבית משפט זה אשר התקבל ביום 8.10.97 ונענה באותו יום. המבקשים הודרכו כי עליהם להגיש בקשה להארכת מועד ערוכה כדין, אך רק ביום 9.11.97 חזרו המבקשים ופנו פעם נוספת, שוב במכתב, תוך הוספת חלק מן הפרטים החסרים. המבקשים נענו במכתב נוסף מיום 20.11.97, אך רק ביום 28.12.97 ערכו את בקשתם להארכת מועד באופן שינתן היה לקבל אותה לרישום. יוצא, איפא, שגם לאחר שהמבקשים גילו דעתם כי אין הם מרוצים מפסק דינה של הערכאה הראשונה, חלפו כחודשיים וחצי עד שהצליחו לתעל את הלך רוחם לפסים של בקשה להארכת מועד.

כך ארע שחלפה כבר יותר מחצי שנה מאז ניתן פסק דינה של הערכאה הראשונה. כפי שציינתי לעיל, לא הצליחו המבקשים להוכיח מהו המועד בו התקבל פסק הדין בידיהם. הם נוקבים בפגרת בתי המשפט, מחד גיסא, ובחודש ספטמבר, מאידך גיסא, כאשר במקום אחר (באחד המכתבים) נאמר שפסק הדין התקבל חודש וחצי לאחר שניתן. כמבואר לעיל, המבקשים פנו לראשונה לבית משפט זה במכתב שהתקבל בתאריך 8.10.97, אך רק בתאריך 28.12.97 הצליחו לתרגם את חוסר שביעות הרצון שלהם לפסים של בקשה להארכת מועד המוגשת על פי תקנות סדרי הדין. זאת, על אף שקיבלו בשתי הזדמנויות הדרכה בכתב ממזכירות בית המשפט וכן הזמנה להתקשר ולקבל הסברים בטלפון.

בנסיבות אלה, איני רואה הצדקה להארכת מועד המתבקשת, ובוודאי לא "טעם מיוחד" כנדרש בתקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב בטבת תשנ"ח

(20.1.98).

אורית אפעל-גבאי, שופטת

ר ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97076610.

O02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בהיעדר הוכחה למועד קבלת פסק הדין ובהתחשב באיחור ניכר ובהדרכות שניתנו למבקשים, אין הצדקה להארכת המועד ואין טעם מיוחד כנדרש בתקנה 528