בש"א 7667/03 בנק ירושלים נ. משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ

לפני שתי בקשות להעברת דיון ולאיחוד הדיון בת.א. 5092/03 בבית המשפט המחוזי בירושלים עם הדיון בה"פ 842/03 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

התובענה האחת (ת.א. 5092/03 מיום 28.2.03 בבית המשפט המחוזי בירושלים) היא תביעה אזרחית של בנק ירושלים בע"מ להחזיר על כנו רישום של משכנתא (מיום 14.4.02) לטובת בנק ירושלים על דירה בראשון לציון. התביעה קבועה לקדם משפט ביום 27.10.03. התובענה השניה (ה"פ 842/03 מיום 9.7.03 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו) היא המרצת פתיחה שהגיש משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ (להלן: " בנק משכן ") בה הסעד המבוקש הוא החזרת רישום משכנתא (מיום 12.10.00) לטובת בנק משכן על אותה הדירה. המרצת הפתיחה נקבעה לדיון ביום 1.10.03. יצוין כי בשתי התובענות טוענים הבנקים כי בעלי הדירה מחקו את רישום המשכנתאות בתרמית.

בנק ירושלים הגיש בקשה (בש"א 7667/03) להעביר את הדיון בהמרצת הפתיחה מתל-אביב לירושלים. בנק משכן, מצידו, הגיש בקשה נפרדת (בש"א 7745/03) להעביר את הדיון בתביעה האזרחית מירושלים לתל-אביב.

מוסכם על כל בעלי הדין שהגיבו לבקשות, כי התובענות הן בנושא אחד, כי המדובר בפרשה עובדתית אחת, וכי מטעמי יעילות ומניעת הכרעות סותרות ראוי לאחד את הדיון. המחלוקת היא היכן יתנהל הדיון המאוחד. בנק ירושלים, המבקש לאחד את הדיון בירושלים, טוען כי התובענה אינה מתאימה להתברר בדרך של המרצת פתיחה, ובוודאי שלא ניתן יהיה לצרף להמרצת הפתיחה את התביעה של בנק ירושלים ובכל מקרה יהיה צורך בהגשת כתבי טענות חדשים או בתיקון כתבי הטענות. בהתחשב בעומס בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בירור התובענות יארך זמן רב, מה גם שהדיון בירושלים מצוי בשלב מתקדם יותר. לפיכך, סבור בנק ירושלים כי יהיה זה יעיל יותר לקיים את הדיון בירושלים.

מנגד סבור בנק משכן, כי ראוי שבית המשפט המחוזי בתל-אביב ידון בתובענות, וזאת בשל כמה טעמים: ראשית, רק בהליך שהוגש לבית המשפט בתל-אביב כל הצדדים הנוגעים לדבר צורפו כבעלי דין. שנית, הליך של המרצת פתיחה הוא יעיל ומתאים יותר ויביא לבירור המחלוקות ולהכרעה תוך זמן קצר יותר. שלישית, לבית המשפט בתל-אביב סמכות מקומית לדון בתובענה, שכן מדובר בתביעה שכולה במקרקעין הנמצאים באזור שיפוטו. בנוסף, רוב הצדדים ובאי-כוחם נמצאים באזור שיפוטו של בית המשפט בתל-אביב, באופן ששיקולי הנוחות מטים את הכף לטובת העברת הדיון לבית משפט זה. יצוין כי בעמדתו של בנק משכן, לפיה על הדיון המאוחד להתקיים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, תומכים שני בעלי דין נוספים: בנק העצמאות למשכנתאות ולפתוח בע"מ (אשר לטובתו רשומה הערת אזהרה על הדירה) ובנק לאומי למשכנתאות בע"מ (אשר גם לטובתו נרשמה משכנתא על הדירה).

לאחר שעיינתי בחומר שלפני נחה דעתי כי יש להורות על איחוד הדיון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. הנכס מושא התובענות – דירה בראשון לציון – מצוי בתחום השיפוט של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. הנכס רשום בלשכת רישום מקרקעין רחובות. בתחום השיפוט של מחוז המרכז גם נחתם הסכם ההלוואה עם בנק ירושלים, כמו גם מרבית המסמכים האחרים הקשורים לפרשה. נראה כי גם העדים, ברובם, מתגוררים באזור זה. נמצא, כי מירב הזיקות הן למחוז המרכז, הנתון לשיפוטו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. במצב דברים זה, אין בעובדה שבית המשפט המחוזי בתל-אביב עמוס יותר בהשוואה לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי לשנות את המסקנה כי הכף נוטה לכך שהדיון המאוחד יתנהל בתל-אביב.

יצוין, כי איחוד הדיון בשני התיקים, אין פירושו שהתביעה האזרחית הרגילה שמועברת מירושלים תתברר בגדר המרצת הפתיחה. בית המשפט יבחן האם הדרך שנבחרה על-ידי בנק משכן לבירור ההליך, דהיינו המרצת פתיחה, היא אמנם דרך נאותה להגיע להכרעה צודקת, יעילה ומהירה, אשר לא תקפח אף אחד מהצדדים. בית המשפט מוסמך, כמובן, להעביר את ההליך לפסים רגילים (תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אפשרות נוספת היא לקבוע, במסגרת קדם-משפט בתיקים המאוחדים, את דרכי ההוכחה של הטענות השונות, תוך הגדרת השאלות שתיקבענה על-יסוד תצהירים וחקירת המצהירים והשאלות לגביהן יורשו בעלי הדין להביא ראיות (ראו א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי

(מהדורה שביעית, תל-אביב, תשס"ג-2003) 381).

התוצאה היא, כי הדיון בת.א. 5092/03 יועבר מבית המשפט המחוזי בירושלים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שם הוא ידון במאוחד עם ה"פ 842/03.