בש"א 7775/12 מרכז תורני לאומי נ. הרב מרדכי דוב קפלן

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 2.9.2012 (הומצא לבא-כוח המבקשת, לפי הנטען, ביום 6.9.2012). הבקשה הוגשה ביום 28.10.2012, ונטען בה – בלאקוניות יש לומר – כי בשל החגים טרם כונסה אסיפה של ועד העמותה וטרם התקיימה ישיבה עם עיריית צפת, לצורך בחינת הנושא של הגשת ערעור. לפיכך התבקשו 20 ימים נוספים "לשקילת המהלכים הבאים מצד העמותה".

המשיב 1 – התובע בבית המשפט המחוזי – מתנגד לבקשה. אומר מיד כי צודק המשיב 1 בטענתו כי הבקשה אינה מצביעה, כלל ועיקר, על שקידה סבירה מצדה של המבקשת. ההסבר הלאקוני כי מדובר בתקופת חגים וודאי אינו מספק, בפרט כשתקופת חג סוכות אינה נמנית במניין הימים ומדובר למעשה בארכה אוטומטית. מן הבקשה לא ניתן ללמוד על צעד כלשהו שנקטה המבקשת לשם הגשת הליך במועד, וודאי לא על גורם המצוי מחוץ לשליטתה של המבקשת.

עם זאת, מכיוון שהבקשה הוגשה – אף לשיטת המשיב 1 – בתוך המועד להגשת ערעור, באופן הממזער את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד, סבורני כי האיזון הראוי מצוי במתן ארכה עד ליום 12.11.2012, כשהגשת ההליך במועד זה תוּתר רק אם תציג המבקשת אישור על תשלום הוצאות המשיב 1 בגין הבקשה שלפניי, בסך של 3,500 ₪.

ככל שיוגש ההליך תציין המבקשת בפתחו את דבר הארכה ותצרף עותק של החלטתי-זו כנספח.

המזכירות מתבקשת לעשות כפי יכולתה על-מנת ליידע את המבקשת על החלטתי ללא דיחוי – לרבות בפקס או בטלפון, אם ישנם. עם זאת, אם לא יעלה הדבר בידה בשל היעדר אמצעי התקשרות מיידיים עם המבקשת, לא יהא בכך כדי להוות טעם למתן ארכה נוספת.