פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7864/15
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש:
תופיק יוסף גאנם
נ ג ד
המשיבים:
1.
שפיק גאנם
2. יורשי המנוח חסן יוסף גאנם ז"ל
3. יורשי המנוח אסעד יוסף גאנם
4. סלמאן יוסף גאנם
5. מדינת ישראל, רשות הפיתוח
6. רשות הפיתוח
7. עזבון המנוח סלים דיאב קאסם מרעי ז"ל
8. מדינת ישראל
9. האפוטרופוס לנכסי נפקדים
10. רשות הפיתוח ע"י מנהל מקרקעי ישראל, מחוז צפון
11. הקרן הקיימת לישראל, מחוז צפון
בקשה
להארכת מועד
החלטה
1.
בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 23.7.2015.
תחילה אציין כי התיק לא הושב לטיפולי מספר חודשים, ככל הנראה מחמת תקלה, ומכאן העיכוב במתן ההחלטה.
הבקשה למתן ארכה (ולצידה הודעת ערעור) הוגשו ביום 18.11.2015, באיחור של כשלושה שבועות. במאמר מוסגר אציין כי הצדדים חלוקים ביחס למועד אשר ממנו יש למנות את הימים להגשת הערעור, אולם היות וכל המועדים שצויינו "נופלים" בימי פגרת הקיץ, אין נפקות מעשית להכרעה בעניין זה ומשך האיחור נותר זהה (הגם שאעיר כי גרסת המבקש לעניין המועד בו פסק הדין נמסר לו אישית אינה נקיה מספקות נוכח הנספחים אותם צירפו המשיבים 1-3).
המבקש טוען כי האיחור בהגשת ההליך נבע ממצבו הבריאותי וכן מצבם של בני משפחתו ובשל קושי בהסדרת ייצוג. לעניין הסדרת הייצוג נטען כי הקושי נגרם בין היתר בשל מצבו הכספי, כי ניסה להסדיר את הייצוג סמוך לאחר מתן פסק הדין, כי מספר הימים להגשת ההליך לא היה ידוע לו, וכי לא ידע שבאפשרותו להגיש באופן עצמאי בקשה עד להסדרת הייצוג.
המשיבים 6-1 ו- 10-8 מתנגדים לבקשה.
2.לאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה כי הכף נוטה אל עבר דחיית הבקשה.
המבקש טוען כי פרק הזמן להגשת הערעור לא היה ידוע לו וכי הסדרת ייצוגו ארכה זמן. ואולם, הנטל לבדוק מהו סד הזמנים הנתון להגשת הערעור מוטל היה על המבקש. המבקש יכול היה למשל לברר נתון זה עם בא-כוחו בערכאה קמא, דבר אשר כפי הנראה לא נעשה, ולכך לא ניתן הסבר.
כמו כן המבקש טוען כי הסדרת הייצוג התעכבה בשל המצב הבריאותי שלו ושל בני משפחתו. ואולם, ומבלי להקל ראש במצב הרפואי הנטען, הרי שלעניין בני המשפחה כל שצורף הוא אישורים על קבלת קצבת נכות (אעיר כי הנספחים לא צורפו לבקשת הארכה כי אם לבקשה לפטור מאגרה, אך בנסיבות העניין עיינתי באותם נספחים). אישורים אלה נושאים תאריכים של לפני מספר שנים, ומכל מקום לא הוכח כי מצבם של בני המשפחה או מצבו הרפואי של המבקש עצמו אכן היה כזה שמנע ממנו להסדיר את הייצוג או לפחות לברר מבעוד מועד מהו פרק הזמן הקבוע בדין להגשת ההליך ולהגיש בקשת ארכה קצרה או ליידע את המשיבים על כך שאינו משלים עם פסק הדין (ובטענת המשיבים 1-3 לעניין הליכים נוספים אותם הגיש המבקש יש אכן להחליש את טענתו כי המצב הרפואי של בני המשפחה מונע ממנו לטפל בענייניו). יצוין בהקשר זה כי לפי הטענה המבקש החליט להגיש ערעור מיד לאחר שנודע לו על פסק הדין, ומן הבקשה שהגיש בערכאה קמא לאחר מועד פסק הדין (אותה צירפו המשיבים 1-3) עולה כי באותו שלב כבר לא היה מיוצג בידי עורך הדין שייצגו בערכאה קמא. למרות זאת הוסדר ייצוגו בידי בא-כוחו הנוכחי רק בחודש נובמבר 2015, כשלושה חודשים לאחר שנודע למבקש על פסק הדין.
עוד אציין, בזהירות המתבקשת, כי לאחר עיון בפסק הדין לא מצאתי כי סיכויי הערעור, כשלעצמם, תומכים בהיעתרות לבקשה.
בנותני דעתי לכל אלו סבורני כי המבקש לא הרים את הנטל להוכיח קיומם של
"טעמים מיוחדים" המצדיקים להתיר את הגשת הערעור באיחור המשמעותי בו פנה לראשונה לבית משפט זה, לאחר שהתגבשה הסתמכותם של המשיבים על סופיות פסק הדין (לשיקולים הרלבנטיים בבחינת קיומם של "טעמים מיוחדים" ראו בר"מ 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013)), והבקשה נדחית אפוא.
המבקש יישא בהוצאות ה משיבים 1-3 בסך של 1,000 ש"ח, בהוצאות המדינה בסך של 1,000 ש"ח ובהוצאות המשיב 4 בסך של 500 ש"ח.
ניתנה
היום, כ"ה בתשרי התשע"ז (27.10.2016).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת