פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
7868/13 - א'
לפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המבקש:
עלי אבו ריא
נ ג ד
המשיבים:
1. חליל חטיב
2. עלי חווסין חטיב
3. עלי חסן חטיב
4. עלי מוחמד חטיב
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 29.9.2013. לבקשה שני רכיבים: ראשית , נטען כי כלל אין איחור, ו שנית , נטען כי אם יש איחור אזי יש מקום למתן ארכה.
הטענה הראשונה חסרת יסוד. לאור מועד ההמצאה של פסק-הדין (1.10.2013), המועד האחרון להגשת ההליך חל ביום 17.11.2013 (זאת בשים לב לעובדה שיום 15.11.2013 הוא יום שישי). לא מצאתי בסיס בדין לטענה כי ימי חג הקורבן (18-15 לאוקטובר) אינם נכללים במניין הימים להגשת הליך ערעורי. יודגש, כי לפי סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, "במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה , פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה "; וכי חג הקורבן אינו נכלל בתקנות בתי-המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983. יוצא, כי הניסיון להגיש את הערעור ביום 19.11.2013 נעשה באיחור של יומיים.
האם קיימת הצדקה למתן ארכה? ראשית אדגיש, כי אין בידי לקבוע כי הטעות במניין הימים בענייננו היא טעות סבירה, בפרט שעה שמדובר בבעל-דין שהוא עצמו עורך-דין ואשר מיוצג על-ידי עורך-דין. זאת ועוד: גם הטענה בדבר פגיעתו של המבקש בתאונה (ביום 30.8.2013), והמסמכים המצורפים בעניין זה, אין בהם כדי להוכיח כי נוצרה מניעה אמיתית להגיש את ההליך במועד (באמצעות עורך-הדין), ולא מצאתי קשר מבורר ומבוסס בין המצב הרפואי הנ"ל לבין האיחור. במצב דברים זה, קיים קושי רב לקבוע כי הוצג "טעם מיוחד" למתן ארכה.
לא נעלם מעיני כי מדובר באיחור קצר יחסית, אולם כידוע, גם איחור קצר הוא איחור, ובהיעדר "טעם מיוחד" אין עילה בדין להארכת המועד. אין לשכוח, כי ההליכים בין הצדדים נמשכים שנים ארוכות, ניתנו כמה פסק-דין בפרשה, ועל רקע זה גם נדחתה על-הסף תביעתו של המבקש, תוך שבית המשפט המחוזי אף קובע כי התנהלותו של המבקש עולה כדי חוסר תום-לב ושי מוש
לרעה בהליכי בית-משפט. בלי להיכנס לגופם של דברים, סבורני כי בנסיבות העניין יש ליתן משקל לא מבוטל לאינטרס של המשיבים בסופיות ההליכים.
עוד אוסיף, כי לתגובת המשיבים מצורפת החלטה של בית המשפט המחוזי בפש"ר 55615-02-12, שממנה עולה כי ביום 10.9.2013 ניתן כנגד המבקש צו כינוס נכסים. עניין זה כלל אינו נזכר בבקשה להארכת מועד. בנסיבות אלה, אכן עולה תהייה לגבי האפשרות של המבקש לנהל הליך ערעורי ללא קבלת האישורים הנדרשים.
לאור כל האמור, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה שלפניי. המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ₪.
ניתנה היום, ה' בטבת תשע"ד (8.12.2013).
גיא שני
, שופט
ר ש ם