פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
7877/14
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המבקשים:
1. מדינת ישראל
2. אבי דיכטר
3. אהרון זאב פרקש
נ ג ד
המשיבים:
1. דבורה צרפתי
2. רבקה צרפתי
3. הרשות הפלסטינית
4. יאסר ערפאת
5. החמאס
6. המועצה הפלסטינית
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעם המבקשים 2-3 (להלן:
העדים ) על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 29.9.2014 (להלן: ההחלטה ). עניינה של ההחלטה בדחיית בקשה לביטול זימונם של העדים - מראשי מערכת הביטחון לשעבר - לעדות במסגרת תובענה שהוגשה על ידי המשיבות 1-2 כנגד המשיבים 3-6 (ת.א. 7054/05).
בקשת הארכה הוגשה לכתחילה ביום 20.11.2014, ובגדרה צוין כי הארכה מתבקשת על מנת לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לשקול התייצבות בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי. זאת, לצורך הצגת עמדתו בסוגיה שעניינה "מסירת עדות הנחזית להיות עדות שבמומחיות על ידי עובדי מדינה בכירים לשעבר בעניינים הנוגעים לתקופת כהונתם" (כאמור ברישא של הבקשה להארכת מועד). על פי הנטען, יש טעם לאפשר לערכאה הדיונית להכריע בטענות היועץ (ככל שאכן יחליט להתייצב בהליך), וזאת בין היתר מאחר שהדבר עשוי לייתר את הצורך בהגשת ערעור על ההחלטה מטעמם של העדים. יצוין, כי כל המשיבים הסכימו למתן הארכה המבוקשת.
ביום 25.11.2014 הוריתי למבקשת 1 (להלן: המדינה ) להגיש הודעת עדכון באשר להחלטת היועץ לגבי התייצבותו בהליך. מן ההודעה אשר הוגשה ביום 28.12.2014 התברר כי היועץ אכן הודיע על התייצבותו בהליך בבית המשפט המחוזי, וכן עתר לקבלת ארכה להגשת עמדתו. בהמשך הגישה המדינה מספר הודעות עדכון נוספות, מהן עולה כי הגשת עמדת היועץ לבית המשפט המחוזי התעכבה משך תקופה בלתי מבוטלת. ביום 12.8.2015 הגישה המדינה הודעת עדכון לקונית ובלתי ברורה, לפיה בד בבד עם הגשת ההודעה מוגש הערעור אשר התבקשה ארכה להגשתו. בהחלטתי מיום 13.8.2015 הוריתי למדינה להבהיר מה עלה בגורל התייצבותו של היועץ בהליך, והאם הוגשה עמדה מטעמו לבית המשפט המחוזי. מהודעת ההבהרה אשר הוגשה התברר כי לאחר עריכת בחינה מקיפה, החליט היועץ להימנע מהגשת עמדתו לערכאה הדיונית, ובמילים אחרות - היועץ זנח, הלכה למעשה, את התייצבותו בהליך.
על רקע הנסיבות המפורטות לעיל, ובכלל זה ההסכמה אשר ניתנה מטעם כלל בעלי הדין בערכאה הדיונית - דינה של בקשת הארכה להתקבל. יצוין, כי בהחלטתי מיום 25.11.2014 העליתי תהיה מסוימת לגבי סוגית המעמד להגשת השגה ערעורית. ואולם, בשים לב להחלטות אשר ניתנו לאחרונה בבית משפט זה בנוגע להגשת ערעור בזכות על החלטות שעניינן זימון עד על ידי הערכאה הדיונית, נחה דעתי כי אין למנוע את קבלתו של הערעור לרישום (ע"א 4810/15 מדינת ישראל - משרד הפנים נ' י.י.ח.מ. השקעות ונכסים בע"מ (11.8.2015), פיסקה 4 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית; ע"א 1252/15 רימון נ' שמול (9.6.2015). כן ראו והשוו, רע"א 709/11 גוטקינד נ' אלקרא (15.2.2011); בש"א 2396/06 כהן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (5.7.2006)).
אשר על כן, הבקשה מתקבלת במובן זה שהמועד להגשת ערעור על ההחלטה מוארך עד ליום 12.8.2015, מועד הגשתו בפועל. המזכירות תפתח תיק מתאים ותתייק בו את הודעת הערעור וכן את החלטתי זו.
ניתנה היום, כ"ג בתשרי התשע"ו (6.10.2015).
גלעד לובינסקי, שופט
ר ש ם