פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 7881/17רחל סופר נ. עו"ד איתן ארז, נאמן לנכסי המערערת

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
חדלות פירעון · פטור מאגרה ומהפקדת עירבון בהליך ערעורערעור על החלטת רשמת בבקשה לפטור מאגרה ומעירבון בבקשת רשות ערעור

הערעור נדחה על החלטת הרשמת שקבעה תשלום מחצית האגרה והפקדת עירבון בסך 5,000 ש"ח בבקשת רשות ערעור של מערערת בפשיטת רגל. בית המשפט קבע כי שיקול דעת הרשם רחב ואינו מצדיק התערבות. המבקש פטור מעירבון נדרש להוכיח באופן מלא את היעדר יכולתו לגייס את הסכום.

העובדות

המערערת נמצאת בהליך פשיטת רגל ומבקשת פטור מאגרה ומעירבון בהליך רשות ערעור. הרשמת הפחיתה את האגרה למחצית וקבעה עירבון של 5,000 ש"ח, תוך שדחתה את עמדת הנאמן לעירבון גבוה. המערערת עמדה בעבר בתשלום אגרה ובהפקדת עירבון בהליכים אחרים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת הרשמת שחייבה את המערערת בתשלום מחצית האגרה ובהפקדת עירבון בסך 5,000 ש"ח?
  2. 2.האם על מבקש פטור מהפקדת עירבון להוכיח את היעדר האפשרות להסתייע בבני משפחה?

הלכות

  1. 1

    שיקול דעתו של רשם בית המשפט רחב ואין ערכאת הערעור מתערבת בו בנקל

    ״שיקול דעתו של רשם בית המשפט הינו רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לפרוש תשתית עובדתית מלאה ומקיפה בדבר יכולתו לגייס את סכום העירבון

    ״המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ומקיפה בדבר יכולתו לגייס את סכום העירבון״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • פשיטת רגל
  • אגרה
  • עירבון
  • פטור מאגרה
  • רשם
  • ערעור
  • תשתית עובדתית

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

7881/17

לפני:

כבוד השופט ד' מינץ

המערערת:

רחל סופר

נ ג ד

המשיבים:

1. עו"ד איתן ארז, נאמן לנכסי המערערת

2. כונס הנכסים הרשמי

ערעור על החלטת

הרשמת ל' בנמלך מיום 14.9.2017 בתיק רע"א 4620/17

בשם המערערת:

בעצמה

פסק-דין

לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשמת ל' בנמלך ברע"א 4620/17 מיום 14.9.2017 במסגרתה התקבלה חלקית בקשת המערערת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך רע"א 4620/17 (להלן: ההליך העיקרי ) בגדרו הגישה המערערת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' הנשיא א' אורנשטיין ) מיום 19.6.2016 במסגרת פש"ר 1381/09 (בקשה מס' 249) אשר הבהירה כי על המערערת נאסר להגיש כתבי טענות (זולת כתבי טענות באותו תיק) מבלי לקבל את אישור הנאמן על נכסיה.

1.

בהחלטת הרשמת מיום 14.9.2017 נקבע כי אין להיעתר לבקשת המערערת במלואה, נוכח העובדה שהמערערת עמדה בתשלום אגרה ובדרישה להפקדת עירבון בהליכי ערעור רבים אחרים שנקטה. כן נקבע כי גם אם מאז חל שינוי מסוים במצבה הכספי, כפי שטענה המערערת, הרי שלא נמצא על בסיס החומר שהוגש כי חל שינוי במצבה באופן שאינו מאפשר לה תשלום אגרה בשיעור מתון או כי אין בידה לקבל סיוע מסביבתה הקרובה לצורך גיוס סכום עירבון מתון. אדרבה, טענת המערערת כי לא מתאפשר לה עוד להסתייע בסביבתה הקרובה לא הוכחה די הצורך, וגם לא ניתן לקבל את טענתה כי היא אינה יכולה לפרט ביחס לעניין זה "בשל צנעת הפרט". עם זאת, לא התקבלה עמדת משיב 1, הנאמן, לפיה יש לחייב את המערערת בהפקדת סכום משמעותי שלא יפחת מסך של 25,000 ש"ח, שכן לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בהחלטה שניתנה במסגרת הליך פשיטת רגל. כן נקבע כי שאר טענות הנאמן אין מקומן לבירור במסגרת דיונית זו.

סופו של דבר נקבע כי על המערערת לשלם מחצית משיעור האגרה הקבוע בדין (היינו, סך של 246.5 ש"ח) ולהפקיד עירבון בסך של 5,000 ש"ח. מכאן לערעור שלפני.

2.

לטענת המערערת יש ליתן לה פטור מתשלום אגרה בהליך העיקרי ולקבוע עירבון מתון על סך שלא יעלה על 1,500 ש"ח בלבד. עיקר טענתה הוא כי נפל פגם היורד לשורשו של עניין בהחלטת הרשמת, שכן לא נבחנו במסגרת ההחלטה סיכויי ההליך העיקרי. כמו כן נטען כי הרשמת התעלמה מהחלטות קודמות שבמסגרתן ניתן לה פטור מאגרה ומהפקדת עירבון, או נקבע לה סכום עירבון מופחת בהרבה. כן נטען כי היא אינה נדרשת להוכיח כי אינה יכולה להסתייע בבניה הבגירים.

3.

כידוע, שיקול דעתו של רשם בית המשפט הינו רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (בש"א 7176/15 פלוני נ' פלונית (17.11.2015); בש"א 5277/17 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (4.7.2017)). טענות המערערת נבחנו על ידי הרשמת, ובאו לידי ביטוי בהחלטה מנומקת במסגרתה הופחת מסכום האגרה הקבוע בדין, וגם קביעת סכום העירבון שנקבע בה, נעשה לאחר שנלקחו בחשבון מהות ההליך והיות המבקשת נתונה בהליך פשיטת רגל. בנסיבות אלה, החלטת הרשמת אינה מצדיקה כל התערבות, והיא אף מאוזנת ושקולה לגופו של עניין. הרשמת התייחסה לכלל השיקולים הרלוונטיים לעניין, לרבות מצבה הכלכלי של המערערת ומהותו של ההליך, וגם דחתה את עמדת משיב 1 כי יש להשית על המערערת עירבון בגובה משמעותי ביותר. בנסיבות אלה, גם לא קמה כל עילה להתערב בהחלטת הרשמת אף מבלי להידרש לסיכויי ההליך העיקרי (ראו גם: בש"א 4339/15 קריאף נ' הכונס הרשמי (24.6.2015); בש"א 7928/17 ורטנסקי נ' חברת דואר ישראל בע"מ (19.10.2017)) .

4.

גם לא ניתן לקבל את טענת המערערת לפיה אין היא נדרשת להוכיח את היעדר האפשרות להסתייע בבניה הבגירים, מהם קיבלה סיוע כלכלי בעבר. כידוע, המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ומקיפה בדבר יכולתו לגייס את סכום העירבון. המערערת אכן הצליחה בעבר הלא רחוק לגייס סכומים שונים לשם מימון הליכי ערעור שנקטה, ועל כן היה עליה לפרוש תשתית ראייתית ברורה לפיה אין באפשרותה כעת לגייס את סכום העירבון (ראו: בש"א 3849/11 פלג נ' SOFASA LIc

חברה זרה הרשומה בישראל (22.5.2011)).

מכאן שדין הערעור להידחות. האגרה תשולם והעירבון יופקד כאמור בהחלטת הרשמת בתוך עשרה ימים ממועד המצאת החלטה זו לידי המערערת. אם לא ייעשה כן, יימחק ההליך או יירשם ההליך לדחייה, לפי העניין, ללא כל הודעה נוספת.

ניתן היום, כ"ט בתשרי התשע"ח (19.10.2017).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • ע"א 3635/20רחל סופר נ. סולי ברטהחלטה
  • בש"א 4801/19עלי נימר אבו ריא נ. תאופיק פתחי חסןפסק-דין
  • בש"מ 654/19נחום קרליץ נ. אלי יפרח מנהל הבחירות לעיריית באר שבע משרד הפנפסק-דין
  • רע"א 563/18רחל סופר נ. איתן ארז, עו"ד הנאמן לנכסי החייבתהחלטה

הלכות

  1. 1שיקול דעתו של רשם בית המשפט רחב ואין ערכאת הערעור מתערבת בו בנקל
  2. 2המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לפרוש תשתית עובדתית מלאה ומקיפה בדבר יכולתו לגייס את סכום העירבון