בש"א 7891-23 בש"א 7891-23

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת פסלות. ההחלטה ניתנה ביום 5.7.2023 וההליך הערעורי, ועימו הבקשה הנוכחית, הוגשו ביום 1.11.2023. בבקשה נטען כי הגשת הערעור במועד נבעה מטעות בחישוב המועדים שהיא תוצאה של מצב בריאותי כנטען בבקשה וכן בשל העובדה שבאת כוח המבקשת יצאה לחופשת לידה ובן זוגה שוהה במילואים. לבקשה צורף תצהיר.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, חרף האמור בבקשה, הוגשו בהליך דלמטה בקשות נוספות ועל כן לא הייתה מניעה להגשת ההליך הערעורי. עוד נטען כי מדובר בהתנהלות חוזרת שבאה לידי ביטוי בניהול ההליכים, וכי אין בטעמים שהוצגו בבקשה כדי להצדיק את הארכת המועד.

עיינתי בבקשה ובתשובה. אכן, ישנו קושי בהגשת ההליך הערעורי בחלוף פרק זמן משמעותי מהמועד שבו ניתנה ההחלטה. זאת במיוחד בשים לב לכך שמדובר בערעור פסלות, שלכתחילה נקבעו ביחס אליו מועדים קצרים ומתוחמים. בנוסף, לא מצאתי כי יש בטענה לטעות בספירת המועדים כשלעצמה כדי להצדיק את הארכת המועד. חרף טעמים אלה מצאתי להיעתר לבקשה להארכת המועד וזאת על רקע טענות באת כוח המבקשת, שנתמכו בתצהיר, על כך שיצאה לחופשת לידה סמוך למועד מתן ההחלטה ועל כך שבן זוגה נמצא במילואים. נתתי דעתי גם לעובדה שהודעה על הכוונה להגיש את הערעור נמסרה לצדדים סמוך לאחר מתן ההחלטה, ועל כן הם היו מודעים לכך שבכוונת המבקשת להגיש את ההליך הנוכחי.

על כן, הבקשה מתקבלת. הערעור יתקבל במועד הגשתו. יובהר כי אין בהחלטה כדי לחוות דעה לגבי סיכויי הערעור לגופו.

המזכירות מתבקשת לפתוח תיק מתאים, לתייק בו את הודעת הערעור, ולהמשיך טיפול כמקובל.