החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 7961/00 חסידה עשיר נ. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורערעור על החלטת רשמת בבית המשפט העליון בדבר דחיית בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקשת עתרה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור שנתיים וארבעה חודשים לאחר פסק דין מחוזי, בטענה לשינוי הלכה בפסק דין מאוחר. בית המשפט העליון קבע כי לא הונח טעם מיוחד להארכת המועד, ולכן אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת. הערעור נדחה.

העובדות

המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור שנתיים וארבעה חודשים לאחר מתן פסק דין של בית המשפט המחוזי. טענתה העיקרית התבססה על שינוי הלכה בפסק דין של בית המשפט העליון שניתן שבעה חודשים לפני הגשת הבקשה. הרשמת דחתה את הבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור לאחר חלוף שנתיים וארבעה חודשים, כאשר הטעם המרכזי הוא שינוי הלכה בפסק דין מאוחר?

הלכות

  1. 1

    הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור מחייבת הצגת טעם מיוחד, ובהיעדרו אין מקום להתערב בשיקול דעתה של הרשמת.

    ״בתצהיר שניתן לתמיכה בבקשה לא נמצא כל טעם מיוחד להארכת המועד.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • בקשת רשות לערער
  • שינוי הלכה
  • שיקול דעתה של הרשמת
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"א

7961/00

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

המערער

ת :

חסידה עשיר

נגד

המשיבים

:

1.

בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

2.

עו"ד יוסף אבנרי

ערעור

על החלטת רשמת בית המשפט העליון

מיום

6.10.00 בבש"א 2957/00

בשם

המערערת: עו"ד אליהו ציגלר

החלטה

שנתיים וארבעה חודשים לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום עתרה המבקשת להאריך לה את המועד להגשת בקשת רשות לערער על פסק הדין. טענתה העיקרית סמכה על שינוי הלכה שבפסק דינו של בית משפט זה בע"א 189/95 שיש בו כדי לשנות את תוצאת פסק הדין. הרשמת המלומדת דחתה את הבקשה ומכאן הערעור שלפני.

דין הערעור להידחות. בדין ציינה הרשמת הנכבדה שלא זו בלבד שחלף זמן רב מאד מאז פסק הדין בערעור ועד להגשת בקשתה אלא שגם פסק הדין בע"א 189/95 ניתן שבעה חודשים לפני הגשת הבקשה להארכת המועד. בתצהיר שניתן לתמיכה בבקשה לא נמצא כל טעם מיוחד להארכת המועד.

גם, כמו שציין פרקליט המערערת, נסיבותיה של המערערת הן קשות עדיין יש לבחון אם הצביעה המערערת על קיומו של "טעם מיוחד" להארכת המועד ובענין זה המקרה הוא ברור ואיני סבור שיש מקום להתערב בשיקול דעתה של הרשמת; והוא - אף מבלי להתייחס לתוכנו של ע"א 189/95 ולמידת השפעתו על עניינה של המערערת.

הערעור נדחה, ללא צורך לבקש עליו תשובה.

ניתנה היום, ח' ניסן תשס"א (1.4.2001).

המשנה

לנשיא

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור מחייבת הצגת טעם מיוחד, ובהיעדרו אין מקום להתערב בשיקול דעתה של הרשמת.