החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 7961/11שוש כהן נ. עידו קרקובסקי

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: התקבל בחלקו
נזיקין · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור בנזיקיןבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין של בית המשפט המחוזי

בית המשפט העליון דן בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור בעניין שיעור פיצויים לנזק גוף מתאונת דרכים. האיחור של שלושה ימים נבע מטעות בדין לגבי מועד הפגרה. בית המשפט האריך את המועד בכפוף לתשלום הוצאות בסך 2,000 ₪ לצד שכנגד.

העובדות

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לאחר המועד בשלושה ימים, שכן בא-כוחה סבר כי יום שמחת תורה הוא יום פגרה. הערעור נדחה בבית המשפט המחוזי על פסק דין של בית משפט השלום בעניין שיעור פיצויים בגין נזק גוף מתאונת דרכים. הצד שכנגד לא גיבש אינטרס הסתמכות כבד משקל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור כאשר האיחור נבע מטעות בדין לגבי מועד הפגרה?
  2. 2.מהי התוצאה המידתית בבקשה להארכת מועד כאשר האיחור קצר והצד שכנגד לא גיבש אינטרס הסתמכות כבד משקל?

הלכות

  1. 1

    איחור קצר שנבע מטעות בדין, ללא זלזול בסדרי הדין, עשוי להצדיק הארכת מועד בכפוף לתשלום הוצאות.

    ״הגם שמדובר בטעות שאפשר וראוי היה להימנע ממנה, הרי שבנסיבות העניין אין להסיק כי התנהלות המבקשת משקפת זלזול בסדרי הדין״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות ערעור
  • נזק גוף
  • תאונת דרכים
  • פגרה
  • טעות בדין
  • אינטרס הסתמכות
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

7961/11 - ב'

בפני:

כבוד הרשם גיא שני

המבקשת:

שוש כהן

נ ג ד

המשיבים:

1. עידו קרקובסקי

2. כלל חברה לביטוח בע"מ

בקשה להארכת מועד

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, שבו נדחה ערעור שהגישה המבקשת על פסק-דין של בית משפט השלום בירושלים, שעניינו שיעור הפיצויים בגין נזק גוף שנגרם למבקשת בתאונת דרכים.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי איזון ראוי בין השיקולים הרלוונטיים מוביל לקבלת הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות. האיחור שבו מדובר הוא איחור קצר – היה על המבקשת להגיש את ההליך ביום 27.10.2011 (יום חמישי), ואילו היא הגישה אותו ביום 30.10.2011 (יום ראשון). הסיבה לאיחור היא שבא-כוח המבקשת סבר כי גם יום 20.10.2011 (יום שמחת תורה) הוא יום פגרה. סברה זו שגויה היא – וראו תקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983. לטענת בא-כוח המבקשת ("ב- 99%", כדבריו), הוא בירר מבעוד מועד באתר בתי המשפט, ושם נרשם כי תקופת הפגרה נמשכת עד ליום 20.10.2011. אין בידי לאמת טענה זו. מכל מקום, הנקודה העיקרית היא שמדובר באיחור קל שנבע מטעות בדין, והגם שמדובר בטעות שאפשר וראוי היה להימנע ממנה, הרי שבנסיבות העניין אין להסיק כי התנהלות המבקשת משקפת זלזול בסדרי הדין, בבית המשפט או בבעל-הדין שכנגד.

בנסיבות האמורות, לאחר ששקלתי את הטענות מכאן ומכאן, ומשלא מצאתי כי הצד שכנגד גיבש אינטרס הסתמכות כבד-משקל, באתי כאמור לכלל מסקנה כי התוצאה המידתית היא לא לחסום את דרכה של המבקשת לבית משפט זה, אלא להאריך לה את המועד להגשת ההליך עד למועד הגשתו בפועל, אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות לצד שכנגד – בסך של 2,000 ₪.

המזכירות תפתח אפוא תיק בקשת רשות ערעור, ותתייק בו את החלטתי-זו. המבקשת תשלם את האגרה תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו, ותצרף הודעה בדבר תשלום ההוצאות שנקבעו לעיל. בהיעדר תשלום אגרה יימחק ההליך ללא הודעה נוספת, ובהיעדר הגשת הודעה על תשלום ההוצאות תבוטל הארכת המועד ובקשת רשות הערעור תימחק.

המזכירות מתבקשת לשגר החלטה זו לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, י"ח בחשוון תשע"ב (15.11.2011).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1איחור קצר שנבע מטעות בדין, ללא זלזול בסדרי הדין, עשוי להצדיק הארכת מועד בכפוף לתשלום הוצאות.