בש"א 8035/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ. אילן שגב

החלטה

1.המבקשת היא חברת כרטיסי אשראי שבעלי מניותיה הם בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן - "בנק לאומי") ובנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן - "בנק דיסקונט"). המשיבים מס' 4-1 הם דירקטורים במבקשת מטעם בנק דיסקונט. המשיבים מס' 8-5 הם דירקטורים במבקשת מטעם בנק לאומי והמשיב מס' 5 מכהן כיושב ראש הדירקטוריון של המבקשת. ביום 9.2.99 חתמו המבקשת ובנק לאומי, יחד עם צדדים נוספים, על הסכם שמטרתו "לשתף פעולה במטרה ליצור ערך מוסף גבוה ללקוחותיהם המשותפים" על ידי הפעלת כרטיס אשראי חדש (להלן - "ההסכם"). אחדים מן המשיבים מס' 8-5 היו מעורבים, ככל הנראה, בפעילות המשותפת של המבקשת ושל בנק לאומי לקראת החתימה על ההסכם וכן במסגרת ההסכם אחרי שנחתם. המבקשת לא דיווחה למשיבים מס' 4-1 על המשא והמתן שבעקבותיו נחתם ההסכם, ואף לא על תוכנו, ורק ביום 2.9.99 קיבלו מידע חלקי.

המשיבים מס' 4-1 הגישו בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו תובענה על דרך של המרצת פתיחה בה ביקשו להצהיר: כי טיפולם של המשיבים מס' 8-5 בעניין ההסכם מהווה הפרה של חובת האמונים שלהם כלפי המבקשת; כי להסכם אין תוקף; וכי הם זכאים, כדירקטורים במבקשת, לעיין בכל המידע שברשות המבקשת בקשר להסכם. במסגרת התובענה הגישו בקשה לסעדים זמניים שבה עתרו לבית המשפט כי יצווה על המבקשת: למסור להם את כל המידע שברשותה בקשר להסכם; ולהמנע מלפעול לפי ההסכם "עד לחלוף 10 ימים לאחר המצאת מלוא המידע". מאוחר יותר חזרו בהם מבקשתם לקבל את הסעד הזמני השני ועמדו רק על בקשתם לקבל את המידע.

2.בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' זפט), בהחלטתו מיום 31.10.99, נעתר לבקשתם של המשיבים מס' 4-1 והורה כי "ככל שברשות משיבה 1 (המבקשת - י' ט') מסמכים הקשורים לעיסקה נושא ההסכם, בכלל זה מסמכים שקדמו לכריתת החוזה, זכאים המבקשים (המשיבים מס' 4-1 - י' ט') לעיין בהם". בהחלטה נוספת, מיום 10.11.99, דחה את בקשתה של המבקשת לעכב את ביצוע החלטתו. עם זאת, עיכב את ביצועה למשך 48 שעות על מנת לאפשר לה לעתור לערכאת הערעור.

בבקשתה שלפני - שהוגשה ביום 11.11.99 - מבקשת המבקשת לעכב את ביצוע החלטתו הנזכרת של בית המשפט מיום 31.10.99 עד להכרעה בבקשת רשות ערעור על ההחלטה שהיא מתכוונת להגיש. בהחלטתי מיום 11.11.99 הוריתי למשיבים להשיב על הבקשה והארכתי את עיכוב הביצוע שנתן בית המשפט המחוזי עד להחלטה בבקשה. המשיבים מס' 4-1 השיבו על הבקשה וביקשו לדחותה. המשיבים מס' 8-5 השיבו על הבקשה וביקשו להעתר לה. אחרי הגשת התשובות הגישו המשיבים מס' 4-1 בקשה להגיש ראיה נוספת, "שנתגלתה זה עתה". המבקשת מצידה ביקשה להשיב על התשובות שהוגשו.

יצויין כי עד היום - 19.11.99 - טרם הגישה המבקשת בקשה להרשות לה לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 31.10.99.

3.עיינתי בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי וכן בבקשות, בתשובות ובמסמכים הרבים שהגישו בעלי הדין. סבורני, כי בשלב זה, בטרם הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור, מוטב שההחלטה בבקשת העיכוב לא תינתן בנפרד - כאילו היא מעין "שלב מקדמי" - לפני ההחלטה בבקשת רשות הערעור, אם אכן תגיש המבקשת בקשה כזאת. זאת, בין היתר, משום שההחלטה בבקשה לעיכוב הביצוע עלולה לייתר את ההחלטה בבקשה לרשות ערעור. כמו כן נראה לי, מבלי לחוות דעה על סיכוייהן של הבקשות, כי בנסיבות העניין לא ייגרם למשיבים מס' 4-1 נזק בשל עיכוב קצר נוסף.

4.לפיכך יוארך עיכוב הביצוע עד להחלטה בעניין העיכוב שתינתן במסגרת ההחלטה בבקשה שתגיש המבקשת להרשות לה לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי. אם לא תוגש הבקשה במועדה תידחה הבקשה לעיכוב הביצוע ויפוג העיכוב הזמני שניתן כאמור לעיל, ללא צורך בבקשה או בהחלטה נוספת.

בשלב זה לא ייפסקו הוצאות.

5.המזכירות תחזיר את התיק לעיוני מייד עם הגשתה של הבקשה להרשות ערעור, או עם קבלתה של כל הודעה נוספת מטעם בעלי הדין.