פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
8115/13 - א'
לפני:
כבוד הרשמת
ליאת בנמלך
המבקש:
יוסף סייג
נ ג ד
המשיבים:
1. עו'ד
ישי בית און ,נאמן לנכסי יוסף סייג בפש''ר
2. לאודטה מידע בזמן אמת בע''מ
3. דטה
חוק
ומשפט בע''מ
4. דטה פקס בע''מ
5. רמי אוזן
6. הכנ''ר , כונס הנכסים הרשמי
בקשה להארכת מועד
החלטה
1.
בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אשר דחה בקשה שהגיש הנאמן על נכסיו של המבקש - חייב בפשיטת רגל - לביטול הענקה לפי סעיף 96א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.
פסק הדין ניתן ביום 11.7.2013, והמבקש הגיש עליו תחילה ערעור במועד (ע"א 5602/13), אך זה נמחק ביום 6.10.2013 לאחר שהמבקש לא שילם אגרה ולא הפקיד עירבון בהתאם להחלטה שניתנה בעניינו באותו הליך.
ביום 28.11.2013 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור נוסף מטעמו על פסק-הדין. בבקשה טוען המבקש כי נמנע מתשלום האגרה בערעור הקודם שהגיש שכן בין הצדדים התנהלו מגעים לפשרה (אשר לבסוף הבשילו להסכם), ועוד טען כי המשיב 1, הנאמן על נכסיו, הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור - ובקשה מוסכמת זו התקבלה בהחלטה מיום 17.10.2013 (בש"א 6985/13) וניתנה ארכה עד ליום 1.12.2013. לטענת המבקש סבר הוא כי מתן הארכה תקפה גם לגבי הגשתו של הליך ערעורי נוסף על ידו, אך לתדהמתו עת פנה להגשת ההליך הסתבר לו כי לא כך הם פני הדברים.
המשיב 6, כונס הנכסים הרשמי, מתנגד לבקשה, וכמוהו גם המשיבים 3-5.
2.
לאחר שעיינתי בחומר שבתיק החלטתי לדחות את הבקשה.
ראשית, לא ניתן להתעלם מכך שהמבקש הגיש ערעור על פסק הדין במועדו וכי זה נמחק משלא שילם אגרה ולא הפקיד עירבון בגדרו. המבקש לא הגיש בגדר אותו הליך הודעה, בקשת ארכה לתשלום האגרה או בקשה להגיש הליך ערעורי חדש אם יחפוץ בכך, נוכח המגעים שהתנהלו בין הצדדים, אלא בחר שלא לעשות דבר עד שההליך שהגיש נמחק. דומה כי משישב המבקש בחוסר מעש עד שההליך שהגיש נמחק ביוזמת בית המשפט, יכלו המשיבים להסתמך על כל שהמבקש השלים עם פסק-הדין וכי אינו עומד על הערעור, ויוזכר בהקשר זה כי הערעור שהגיש המבקש נמחק טרם מתן ההחלטה בבקשת הארכה שהגיש הנאמן. בנוסף, המבקש והנאמן על נכסיו אינם מהווים ישות אחת, והנחתו של המבקש לפיה בקשת הארכה שהגיש הנאמן תקפה גם לגביו אין לה על מה לסמוך, והדברים יפים בפרט בשים לב לעובדה שההחלטה ניתנה על יסוד הסכמת הצדדים לארכה, ואלו לא נתנו הסכמתם להגשתו של הליך ערעורי חדש על ידי המבקש עצמו.
לכך יש להוסיף כי גם סיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת אינם תומכים, על פניהם, במתן ארכה. זאת שכן המבקש מעוניין להגיש ערעור על קביעות עובדתיות מובהקות של בית המשפט המחוזי ביחס אליו, אשר נקבעו על יסוד התרשמותו של בית המשפט במהלך הדיון, ובנוסף, בערעור שהגשתו מתבקשת לא מבוקש על ידו ביטול או שינוי של סעד אופרטיבי שניתן (שהרי אושר בעניינו הסדר נושים ביום 6.11.2013), כי אם ביטולו של נימוק המופיע בפסק הדין (והשוו בג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית המשפט השלום בחדרה, השופט עמירם שרון , פ"ד נב(3) 721, 741-742 (1998)).
אשר על כן הבקשה נדחית.
לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג בטבת תשע"ד (26.12.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת