פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון
בש"א
8184/05
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקש:
מוטי פלד, עו"ד
נ ג ד
המשיבים:
1. דורון
לנגה, עו"ד - ככונס הנכסים של העמותה
2. זאב וייל, עו"ד - ככונס הנכסים של העמותה
3. הכונס הרשמי
4. רשם העמותות
5. מינהל מקרקעי ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
בפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים ( השופט י' שפירא ).
1.במסגרת הליכי הפירוק של עמותת משתכני הר שמואל ביקשו כונסי הנכסים של העמותה מבית המשפט המחוזי בירושלים כי יינתן צו המחייב את המבקש לעמוד בהתחייבות הנובעת, לטענתם, מחברותו בעמותה. מהות ההתחייבות היתה תשלום של סכום כסף לעמותה בגין הוצאות פיתוח. לטענת כונסי הנכסים, על כל חבר בעמותה חלה חובת תשלום עבור הוצאות הפיתוח והמבקש טרם שילם את חובו.
המבקש התנגד לבקשת כונסי הנכסים והעלה מספר טענות בתשובה. בין השאר טען המבקש כי חובו לעמותה התיישן וכן טען כי אין הוא חייב כלל כספים לעמותה. כמו כן, העלה המבקש טענת פסלות כנגד השופט שישב בדין. המבקש טען כי במהלך הדיונים הביע בית המשפט המחוזי את דעתו ביחס לשאלת החבות ועל כן, עליו לפסול עצמו מלהכריע בבקשה.
2.ביום 19.6.05 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשת כונסי הנכסים. בית המשפט המחוזי דחה את טענת הפסלות וכן את טענותיו האחרות של המבקש והורה לו לשלם את מלוא החוב הנטען בתוך 14 ימים. בית המשפט קבע כי אם לא ישולם החוב תוך פרק הזמן האמור יועברו זכויותיו של המבקש הנובעות מחברותו בעמותה לאחר.
בעקבות החלטתו של בית המשפט המחוזי פעל המבקש בשני מישורים. ראשית, המבקש הגיש ערעור לבית משפט זה על החלטת בית המשפט המחוזי בענין הפסלות (ע"א 6641/05). שנית, המבקש פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעכב את ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור הפסלות וכן עד להכרעה בערעור שמתכוון המבקש להגיש על ההחלטה עצמה, באם יידחה ערעור הפסלות (להלן: הערעור העיקרי ). בית המשפט המחוזי בחן את בקשתו של המבקש ובהתחשב בהסכמת כונסי הנכסים, קיבל באופן חלקי את הבקשה, והורה על עיכוב ביצוע החלטתו עד למתן הכרעה בערעור הפסלות. בית המשפט המחוזי התנה את העיכוב בהפקדת ערובה בסך של 20,000 ₪.
3.דעתו של המבקש לא נחה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי ועל כן הגיש את הבקשה שבפניי. בבקשה זו עותר המבקש לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור העיקרי, אותו מתעתד המבקש להגיש אם יידחה ערעור הפסלות הנזכר לעיל. המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהורה על עיכוב הביצוע רק עד למתן ההחלטה בערעור הפסלות וכן שגה בכך שהתנה את העיכוב בהפקדת ערובה.
4.לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. הבקשה הוגשה בלא שהוגש הערעור העיקרי על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשתם של כונסי הנכסים ואף כי אין להוציא מכלל אפשרות כי במקרים חריגים תתאפשר הגשת בקשה לעיכוב ביצוע גם בטרם הגשת הערעור גופו, ראוי לה לבקשה לעיכוב ביצוע המוגשת לערכאת הערעור כי תוגש יחד עם הערעור על ההחלטה שאת ביצועה מבקשים לעכב. זאת, משום שבהעדר ערעור, יקשה על בית המשפט לבחון כראוי את סיכוייו, המהווים מרכיב חשוב לצורך העיכוב. במקרה שלפנינו לא התקיימו כל נסיבות חריגות המצדיקות הגשת בקשת העיכוב בלא ערעור. הטעם היחיד לכך שהערעור על ההחלטה לגופה לא הוגש הינו משום ערעור הפסלות התלוי ועומד. אכן, אם יתקבל ערעור הפסלות, ייתכן שלא יהיה צורך בהגשת הערעור העיקרי, אך משניתן עיכוב ביצוע בבית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור הפסלות, לא היה מקום להגיש את הבקשה שבפניי בשלב זה, ללא הערעור העיקרי.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יוכל לשוב ולעתור לעיכוב ביצוע פסק הדין, לאחר הגשת הערעור, אם וככל שיוגש.
ניתנה היום, א' אלול, תשס"ה
(5.9.2005).
ש
ו פ ט ת