בש"א 8223/06 יעקב ברוק נ. כפר יהושע מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת אשר במסגרתו נדחתה תביעת המבקשים למתן סעד הצהרתי לפיה המבקש 1 הוא בעל זכות חכירה בשטח מקרקעין של 5 דונם המצוי בתחום המושב כפר יהושע וכן על זכאותו לקבל מגרש בניה נוסף במושב. בפסק הדין התקבלה באופן חלקי תביעה שכנגד שהוגשה על ידי המשיב 1 לפי למבקשים אין זכויות בשטח החורג ממגרש 192 וכי עליהם לסלק ידם מכל שטח אחר. פסק הדין ניתן ביום 22.5.06 והומצא למבקשים ביום 5.6.06 . הבקשה שלפני הוגשה ביום 9.10.06 . לטענת ב"כ המבקשים, עקב טעות נרשם ביומנו כי המועד האחרון להגיש ערעור הינו ביום 16.10.06, ומשהתגלתה טעותו, החיש את פעמיו והגיש את הערעור ואת הבקשה שבכותרת. ב"כ המבקשים טוען כי סיכויי הערעור טובים. עוד נטען על ידו כי השאלה הנתונה במחלוקת בין בעלי הדין הינה חשובה ועקרונית ביותר בהיותה נוגעת לזכויות קניין במקרקעין. המשיבים מתנגדים לבקשה.

2.המועד להגשת ערעור קבוע בחיקוק ולפיכך נדרש "טעם מיוחד" להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בענייננו, מדובר באיחור ניכר של למעלה מחודש בהגשת הערעור. במצב דברים זה, נדרש כי הטעם לאיחור יהיה בעל משקל של ממש. הווי ידוע, כי טעות שהינה בשליטת המבקש או בא כוחו, אשר באמצעים סבירים ניתן היה למנעה, אינה מבססת עילה להארכת מועד. כמו כן, חשיבותו הנטענת של נושא הערעור אינו מבסס, כשלעצמו, טעם כאמור. יש לזכור בהקשר זה, כי בקשה להארכת מועד נשקלת בשים לב לאיזון הראוי בין האינטרסים המעורבים. אל מול האינטרס הברור של מבקש הארכה לערער על פסק דינו של בית משפט קמא, עומד האינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות הדיון. בענייננו, נוכח אורך האיחור, יש יסוד סביר להניח כי המשיבים הסתמכו על האיחור והם גבשו ציפייה לגיטימית כי הם לא יוטרדו עוד בהליך ערעורי. יצוין, כי לטענת המשיב 2, הוא המתין עם גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו בפסק דינו של בית משפט קמא עד לתום מועד הערעור ולאחר מכן פתח תיק הוצאה לפועל לגביית ההוצאות. אוסיף, כי עיון בפסק דינו של בית משפט קמא מעלה שעל פני הדברים סיכויי הערעור אינם טובים. פסק דינו של בית משפט קמא מפורט ומנומק כדבעי. בכל הנוגע לקביעות העובדתיות וממצאי המהימנות שנקבעו במסגרתו, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב, פרט למקרים חריגים אשר דומה כי המקרה דנן אינו נכלל בגדרם.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית.