בש"א 823/13 פלוני נ. פלוני

1.

ביום 31.1.2013 הגישה המבקשת בקשה להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 3.1.2013, בו נדחה ערעור שהגישה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים.

הבקשה הוגשה לפני חלוף המועד להגשת הבקשה למתן רשות ערעור (אם כי המבקשת לא ציינה באיזה מועד הומצא פסק הדין לידיה) ולטענת המבקשת טרם מצאה עורך-דין שייטול על עצמו את ייצוגה בהליך. מכן בקשתה למתן ארכה של 30 ימים להגשת הבקשה למתן רשות ערעור.

בתגובה שהגיש ציין המשיב כי סיכויי ההליך נמוכים וכי המבקשת לא הצביעה על טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד המבוקשת, אך כי הוא אינו מתנגד למתן ארכה של 14 ימים להגשת ההליך.

2.

הצדק עם המשיב כי המבקשת לא הצביעה בטיעוניה על "טעם מיוחד" המצדיק ליתן לה ארכה להגשת ההליך הערעורי, ויוזכר כי חלופי ייצוג אינם מהווים דרך כלל טעם מספק בהקשר זה. יחד עם זאת, משהוגשה הבקשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך כך שלא נוצרה כל הסתמכות של המשיב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומשהמשיב עצמו הביע הסכמה למתן ארכה של 14 ימים להגשת ההליך, אני נעתרת לבקשה בחלקה ומורה כי המועד להגשת בקשת רשות הערעור מוארך עד ליום 24.2.2013.

המבקשת תצרף החלטתי זו כנספח להליך שיוגש על ידה, אם יוגש, והמזכירות תתייקה בתיקי השופטים.

המזכירות תמציא החלטה זו למבקשת, ללא דיחוי , באמצעות הפקסימיליה.