בש"א 8238/08 ג'ית נאפז נ. אבו רקושה מוסא

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

1.

הבקשה נסבה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים בתביעה למתן הצהרה כי המשיב 4 הינו בעלים של זכויות בחלקה המצויה בשכונת בית חנינה בירושלים, וזאת על רקע טענות המבקש ואחרים (להלן – הנתבעים) כי רכשו את החלקה כדין. פסק הדין ניתן ביום 16.6.2008 בהעדר הצדדים. לדברי המבקש, הוא הגיע אל בא-כוחו דאז ביום 26.6.208. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 28.9.2008. התבקשה בה הארכת מועד עד ליום 28.10.2008. על פי האמור בבקשה, המבקש מרצה עונש מאסר ממושך של שבע שנות מאסר מתחילת שנת 2008. כאשר ניתן פסק הדין הוא היה מצוי מאחורי סורג ובריח, ולא ידע מה עלה בגורל התביעה. לטענתו, הוא קיבל לידיו לראשונה את פסק הדין רק במהלך חודש ספטמבר 2008, בעת שרעייתו באה לבקרו במאסר. אשת המבקש הבהירה לו, לפי הנטען, כי רק לאחרונה מסרו לה השכנים את תוצאות המשפט. בעקבות זאת היא פנתה לעו"ד בלום לקבל העתק מפסק הדין, והלה הסביר לה שניסה לאתר את המשפחה אך לא הצליח משום שבשעתו עמד בקשר עם המבקש לבדו, אשר מרצה עתה עונש מאסר. המבקש מדגיש כי הנסיבות בגינן חל האיחור אינן בשליטתו, ונגרמו בשל היותו במאסר. המשיבים מתנגדים לבקשה. לשיטתם, גם בהנחה שהמבקש אכן התוודע לפסק הדין רק בחודש ספטמבר 2008, עדיין אין בפיו הסבר משכנע לכך שנמנע מהסדרת ייצוג משפטי והגשת הערעור במועד. המשיבים סבורים כי עובדת היותו של המבקש אסיר אינה מקימה "טעם מיוחד" להארכת מועד.

2.

לאחר שעיינתי בעמדות בעלי הדין ובחומר שצורף להן, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה. ראשית יובהר, כי המועד להגשת ההליך נמנה מעת המצאת פסק הדין לבא-כוחו הקודם של המבקש, אשר היה מיופה כוחו לקבל כתבי בי דין. אין מקום לסברת המבקש כי המועד נמנה מעת שקיבל הוא עצמו את פסק הדין. אולם שלא כנטען בתגובת המשיבים, הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הליך. בשים לב לתקופת הפגרה, מניין ארבעים וחמישה ימים מעת המצאת פסק הדין הסתיים ביום 26.9.2008. מאחר שמדובר ביום שישי, הרי שעמד לרשות המבקש זמן עד ליום ראשון, ה- 28.9.2008, להגשת ההליך. ביום זה הוגשה הבקשה להארכת מועד. הארכה שהתבקשה היא של שלושים ימים. לאור טענת המבקש כי התוודע לפסק הדין רק בחודש ספטמבר 2008 וכי נדרש לשכור את שירותיו של עורך דין חדש, ובהתחשב בכך שהמבקש מרצה עונש של מאסר, דבר המכביד מטבע הדברים על הקשר השוטף עם המבקש, ובהעדר טענת הסתמכות מצד המשיבים, ראיתי לנכון להיעתר לבקשה להארכת מועד. בשים לב לתקופת החגים בה אנו מצויים ולפגרת בתי המשפט בחג הסוכות, אין לומר כי הארכה שהתבקשה הינה מ מוש כת במיוחד, וכי יש בה כשלעצמה כדי לגרום עינוי דין של ממש למשיבים.

הבקשה מתקבלת איפוא. המועד להגשת ערעור מוארך עד ליום 28.10.2008. החלטה זו תתויק בתיק הערעור, לכשיפתח.