פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
8249/19 -
ב'
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המבקש:
דוד חננאל
נ ג ד
המשיבה:
עיריית תל אביב - יפו
בקשה להארכת מועד
לנקיטת הליך מיום 11.12.2019; תשובת המשיבה לבקשה מיום 20.12.2019
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 18.8.2019 (ע"א 63356-12-16; כבוד השופטת ש' דותן ;
להלן: פסק הדין ).
2.
במסגרת הבקשה שלפניי, שהוגשה ביום 11.12.2019, טוען המבקש, אשר אינו מיוצג, כי האיחור בהגשת ההליך נבע מכך שהוא אינו "מבין ברזי המשפט" ומשום שנמסר לו על-ידי עורך-דין עמו התייעץ כי ניתן להשיג על פסק הדין תוך 45 ימים מיום הינתנו. על רקע זה, ובהתחשב בסיכויי ההליך, סבור המבקש כי יש להיעתר לבקשתו להארכת מועד להגשת ההליך. המשיבה מתנגדת לבקשה.
3.
דין הבקשה להידחות. המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין הוא תוך 30 ימים מיום הינתנו (ראו: תקנה 399 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ). אם כן, בענייננו, המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור חל ביום 6.10.2019. היינו, הבקשה שבכותרת הוגשה כחודשיים ימים לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור ומדובר באיחור ניכר ומשמעותי.
4.
כידוע, הארכת המועד להגשת הליך ערעורי תינתן בהתקיימם של "טעמים מיוחדים" לכך (ראו: תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי). בענייננו, אף שנתתי דעתי לעובדה שהמבקש אינו מיוצג, איני סבורה כי טעותו של המבקש באשר למועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור מהווה משום "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה שבכותרת. בפסיקה נקבע זה מכבר כי ככלל טעות שבדין אינה משמשת צידוק לאיחור בהגשת ההליך הערעורי (ראו: בש"מ 6229/11
דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה , פיסקה 8 (10.1.2012)), ובנסיבות העניין בדיקה פשוטה של הוראות הדין הייתה מונעת את הטעות שנפלה. בנוסף, אף סיכויי ההליך – שענייננו בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" – אינם מצדיקים היעתרות לבקשה שבכותרת.
5.
נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ש"ח.
ניתנה
היום, י' בשבט התש"ף (5.2.2020).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת