בש"א 8262/16 רחלה שחר נ. המוסד לביטוח לאומי

1.בפניי בקשה למתן ארכה להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 3.8.2016, בו התקבלה תביעה שהגיש המשיב 1 נגד עזבון המנוח שמואל שחר ז"ל (להלן: העזבון ).

הנסיבות העומדות ביסוד הבקשה אינן שגרתיות, ואלו הן: בפסק הדין חויבו העזבון והמשיב 3 לשלם למשיב 1, ביחד ולחוד, סך של 31,692,873 ש"ח, כפיצוי בגין סכומים ששולמו להם כשכר טרחה עבור עריכת שומות, וזאת על יסוד הקביעה כי הם פעלו במרמה על מנת לגבות מהמשיב 1 תשלומים שלא כדין, הכל כמפורט בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

המשיב 2, מנהל העזבון, סבור כי אין מקום להגיש ערעור על פסק הדין, ואילו המבקשת, יורשתו הבלעדית של שמואל שחר המנוח, סבורה כי יש להשיג עליו. משכך הגישה המבקשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בה עתרה להורות למנהל העזבון להגיש ערעור על פסק הדין. בהחלטה מיום 9.10.2016 דחה בית המשפט לענייני משפחה בקשה זו אך הורה כי המבקשת רשאית להגיש ערעור כיורשת, בכפוף לכך שהיא תשא בכל הוצאות הההליך ובכלל זאת הוצאות המשפט, אם ייפסקו.

על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, וכשבועיים לאחר הגשת הערעור הגישה את הבקשה שבפניי למתן ארכה להגשת הערעור עד אשר תתברר תוצאת ההליך בבית המשפט המחוזי.

2.המוסד לביטוח לאומי התנגד לבקשת הארכה מטעמים שונים, ובין היתר טוען הוא כי המבקשת נעדרת מעמד משפטי להגיש בקשה למתן ארכה להגשת ערעור מטעם העזבון (שכן ניתן לה היתר רק להגשת הערעור עצמו בתור יורשת).

טרם דיון בטענות ההדדיות של הצדדים עיינתי באתר "נט המשפט" ומצאתי כי ביום 19.12.2016 ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה פסק דין המקבל חלקית את הערעור שהגישה המבקשת. בפסק הדין נקבע כי המבקשת רשאית להגיש ערעור בשם העזבון ונקבעה השתתפות חלקית של העזבון בהוצאות הערעור. אציין כי יש לתמוה על כך שהמבקשת לא הגישה הודעה מעדכנת על פסק הדין שניתן בערעור מטעמה (שהרי עתרה למתן ארכה של עשרים ימים ממועד פסק הדין בערעור). מכל מקום, נוכח התפתחות זו מתבקשת המבקשת להודיע האם היא עומדת על הבקשה, דהיינו על הגשת ערעור בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי.

הודעה מעדכנת כאמור תוגש בתוך שבעה ימים מעת המצאת ההחלטה.