בש"א 8267/14 דוד אפל נ. יעקב ברדוגו

המבקש הינו מנהל מיוחד לנכסי המערער 1, אשר מצוי בהליכי פשיטת רגל (המבקש והמערער 1 יכונו להלן: המנהל המיוחד וה חייב , בהתאמה). בגדר הבקשה שלפניי, עותר המנהל המיוחד להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.10.2014 (ת"א 25798-05-10), בגדרו נדחתה תביעה אותה הגישו החייב והמערערת 2 כנגד המשיבים. המשיבים מתנגדים לבקשה.

בבקשת הארכה נטען, כי הצורך בארכה נובע מכך שקופת הכינוס ריקה, ועל כן נדרשות פעולות לצורך גיוס מימון להגשת הערעור. בעקבות החלטתי מיום 4.12.2014, הגיש המנהל המיוחד השלמה לבקשתו ובה פרט את המאמצים אשר נעשו לעניין זה. בין היתר טען המנהל המיוחד, כי בתחילה ביקש מן החייב לגייס את הסכום הדרוש להגשת הערעור, וכי סבר שהחייב אכן יצליח בכך. ואולם, החייב הודיע לו כי הדבר לא עלה בידו. המנהל המיוחד אף פנה למדינת ישראל - שהינה הנושה העיקרית של החייב - בבקשה לקבלת המימון הדרוש. ואולם, ביום 4.12.2014 הודיעה המדינה כי אין בכוונתה להיעתר לבקשה. בנסיבות אלו עתר המנהל המיוחד לקבלת ארכה בת שלושה שבועות מעבר למועד הקבוע בדין להגשת הערעור. לטענת המשיבים – אשר מתנגדים לבקשה כאמור - התשתית העובדתית אשר הונחה בבקשה ובהשלמה לה אינה מעלה כי המנהל המיוחד פעל בשקידה הראויה לצורך גיוס המימון דרוש, וזאת בפרט בשים לב לכך שהוא היה בקיא ומעורב בהליך אשר התנהל לפני הערכאה הדיונית.

מששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. ראשית , עסקינן בסיטואציה ייחודית של בעל תקפיד המעוניין בהגשת הליך ערעורי ואשר תלוי לשם כך בשיתוף פעולה מצדם של החייב ושל נושיו (בשל הצורך בגיוס המימון הדרוש). דומני, כי הצורך לפעול אצל גורמים חיצוניים על מנת לגייס מימון לצורך הגשת ההליך הערעורי, על כל המורכבות הגלומה בכך, מטיל קושי בלתי זניח אשר יש בו כדי להוות טעם המצדיק מתן ארכה. לא נעלמה מעיניי העובדה כי בקשת הארכה וההשלמה לה אינן כוללות את מועדי הפנייה המדויקים לגורמים השונים, ואולם בנסיבות העניין איני סבור כי עובדה זו, כשלעצמה, מטה את הכף לכיוון דחייתה של הבקשה. שנית , בקשת הארכה הוגשה בתוך המועד. כידוע, פנייה לבית המשפט בבקשת ארכה בתוך התקופה מאיינת את התגבשותה של הסתמכות על סופיות ההחלטה עליה מבקשים להשיג, ומהווה שיקול בעל משקל בבחינת בקשות להארכת מועד. אף משך הארכה אשר התבקשה הינה קצובה. שלישית , ההליך אשר מתבקשת ארכה להגשתו הינו ערעור בזכות (להבדיל מבקשת רשות ערעור), ובכגון דא ראוי ליתן משקל מוגבר לזכות הגישה לערכאות.

אשר על כן, נעתר אני לבקשת הארכה. בשים לב לכך שהחלטה זו ניתנת בסמיכות למועד אשר עד אליו התבקשה הארכה (28.12.2014), רואה אני להורות כי המנהל המיוחד יהיה רשאי להגיש את הערעור תוך 7 ימים מיום המצאת החלטה זו .

דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח.