בש"א 835/18 פלוני נ. פלוני

1.

המבקש עותר למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 27.12.2017, בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש על החלטות של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, לפיהן בנם של המבקש והמשיבה, קטין כבן עשר, יעבור אבחון פסיכיאטרי בנוסף לאבחון פסיכודיאגנוסטי. לטענת המבקש יש ליתן לו ארכה להגשת הליך ערעורי נוכח הליך ערעורי אחר התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי, המופנה כלפי החלטה בה נדחתה בקשתו להפנות שאלות הבהרה למומחית ולזמנה לחקירה. לדבריו אם בקשת רשות הערעור התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי תתקבל, עשוי הדבר לייתר את הגשת ההליך הערעורי דנן.

מכאן מבוקשו של המבקש למתן ארכה של "עד 15 יום מהחלטת כב' ביהמ"ש לענייני משפחה אודות אבחון פסיכיאטרי לקטין, או מעיון מחדש בהחלטתו לערוך איבחון פסיכיאטרי לקטין, שתינתן בעקבות ולאחר חקירת הגב' שני ביסלר-סגל, שתערך בפני כב' ביהמ"ש לענייני משפחה, או בפני כב' ביהמ"ש המחוזי".

2.

המשיבה 1 מתנגדת לבקשה.

המשיבים 2 ו-3 הודיעו על היעדר עניין בהליך (המשיב 2 ציין כי לא היה מעורב בהליכים שהתקיימו בערכאות דלמטה בשאלה שבמוקד הבקשה, והמשיב 3 ציין כי נטל חלק רק בהליך האפוטרופסות בבית המשפט לענייני משפחה).

3.

לאחר עיון בחומר שלפניי איני מוצאת להיעתר לבקשה במלואה, אך תינתן למבקש ארכה מדודה להגשת הליך ערעורי מטעמו.

תחילה אציין כי המועד אשר עד אליו מתבקשת הארכה לא נוסח באופן בהיר. להבנתי מבוקשו של המבקש הוא כי אם ההליך הערעורי שהוגש בבית המשפט המחוזי על ההחלטה שלא לאפשר הגשת שאלות הבהרה למומחית ואת חקירתה תתקבל, אזי תינתן ארכה עד לאחר חקירתה של המומחית ומתן החלטה בבקשה לעיון חוזר מטעמו.

הארכה המבוקשת בהקשר זה היא ארכה לפרק זמן שקשה לצפותו מראש, והמבקש אף מניח בהקשר זה כי בקשת רשות הערעור שהגיש בבית המשפט המחוזי תתקבל וכי בעקבות קבלתה המומחית תחקר ובית המשפט יתן החלטה מחודשת בשאלת האבחון הפסיכיאטרי לקטין (כלל לא התבקשה ארכה חלופית למקרה בו בקשת רשות הערעור תדחה). מעבר לקושי זה סבורה אני כי נוכח הסוגיה הרגישה שעל הפרק - אבחון פסיכיאטרי לקטין כבן עשר, סוגיה עליה חלוקים ההורים - אין מקום לעכב ולהשהות את ההליכים הרלבנטיים, תוך מתן ארכה לפרק זמן בלתי מוגבל, אלא יש להביא להכרעה מהירה ככל הניתן במחלוקות כולן. שיקול זה תומך אף הוא בדחיית המבוקש (בפרט בהתחשב בכך שלטענת המשיבה 1 סוגיית האבחון נדונה פרק זמן ממושך). לכל היותר ניתן לומר כי לאחר שיוגש הליך ערעורי בבית משפט זה על ההחלטה מיום 27.12.2017 יוכל המבקש לעדכן את המותב שידון בה בדבר המצב העדכני וכלל ההליכים התלויים בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי, כך שהנתונים כולם יובאו לידיעתו והוא יוכל ליתן כל החלטה לפי שיקול דעתו.

יחד עם זאת, בניגוד לטענת המשיבה 1 הבקשה הוגשה ביום האחרון שהיה נתון למבקש להגשת ההליך הערעורי (שכן יום 26.1.2017 חל ביום ו', והבקשה הוגשה ביום 28.1.2017). על כן, והגם שראוי היה שלא להגיש את הבקשה "ברגע האחרון", הרי שבמועד הגשת הבקשה טרם התגבשה הסתמכותה של המשיבה על סופיות ההחלטה של בית המשפט המחוזי. בנותני משקל לאמור, ולצד זאת למהות הסוגיה שעל הפרק, סבורה אני כי הכף נוטה למסקנה כי ככל שהמבקש עומד על הגשת ההליך הערעורי רשאי הוא להגישו, אך זאת בתוך פרק זמן קצר ותחום.

בנסיבות העניין ולאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים, ניתנת ארכה להגשת ההליך הערעורי עד ליום 22.2.2018.

ככל שיוגש הליך תצוין הארכה בפתחו. אין צו להוצאות.