בש"א 8386/19 קארין טימור אל נ. ג'פניקה הקריות בע"מ

1.

נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה, השופט א' סלאמה , הביא לידיעתי כי התובעת בהליך שבכותרת, המתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, היא אחות של רשמת בכירה המכהנת בבית משפט השלום בחיפה. יצוין כי ההליך הוגש תחילה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אך ביום 16.12.2019 קבע השופט ד' יפת כי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נעדר סמכות מקומית לדון בו. לפיכך, הורתה נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת ה' יהלום , על העברתו לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

2.

בהתאם להחלטה מיום 19.12.2019 הגישו הצדדים את עמדתם

בדבר האפשרות להעביר את הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר. התובעת מתנגדת להעברת הדיון מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. התובעת מפנה לסעיף 79(ב) לחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) בו נקבע כי " בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור [בשל חוסר סמכות עניינית או מקומית], לא יעבירנו עוד", והיא מוסיפה וטוענת שהעברה נוספת של התיק תגרום לה עינוי דין ופגיעה בזכויותיה, במיוחד בהתחשב בעובדה שבתיק נקבע דיון בבית המשפט האזורי בחיפה ביום 26.12.2019 וכי ביום 11.12.2019 הוגשה על ידה בקשה דחופה למתן סעדים זמניים, אך טרם ניתנה כל החלטה לגופו של עניין. התובעת מציינת כי היא מצויה בהיריון מתקדם והיא פוטרה מעבודתה בניגוד לקבוע בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954. התובעת מוסיפה וטוענת כי ביטול הדיון הקבוע עשוי לייתר בפועל את בקשתה לסעדים זמניים, זאת במידה והדיון בהם ייקבע לאחר יום 1.1.2020 בו עתיד זיכיונה של הנתבעת 2 עם הנתבעת 1 להסתיים, כך שהתובעת תישאר ללא מקום עבודה, תוך פגיעה קשה בזכויותיה. עוד עומדת התובעת על כך שהנתבעות גוררות רגליים בהליך זה מתוך מטרה לעכב את שמיעת הבקשה וכי טענותיה של הנתבעת 1 לפיהן היא לא פוטרה ממקום עבודתה אינן נכונות, וזאת משום שהיא פוטרה באופן ישיר וברור, היא ממודרת מפגישות הנהלה בסניף, היא אינה מורשה לבוא לסניף ושאר העובדים יודעים שהעסקתה תסתיים ביום 1.1.2020.

הנתבעת 1 מצידה מתנגדת להמשך קיום ההליך בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ומבקשת להורות על החזרתו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. זאת, מטעמים של מראית פני הצדק וכן משום שהתובעת הגישה את תביעתה בבית הדין לעבודה האזורי בתל אביב והנתבעות הסכימו לכך. הנתבעת 2 סבורה גם היא כי יש להעביר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. זאת, משלושה טעמים מצטברים: האחד, מראית פני הצדק מחייבת כי הליכים הנוגעים לבן משפחה מקרבה ראשונה יידונו בבית משפט במחוז אחר. השני, כל הצדדים הסכימו שהדיון יתקיים בתל אביב, ובכלל זה התובעת עצמה בהודעת הבהרה מטעמה שהוגשה ביום 12.12.2019 בהליך שהתקיים בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ובמסגרתה עמדה גם על העובדה שלא ניתן לקיים את הדיון בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נוכח כהונתה של אחותה כרשמת בכירה בבית משפט השלום בחיפה. הטעם השלישי עליו עומדת הנתבעת 2 הוא שנוצרה אצלה אי נוחות גדולה כתוצאה מהעובדה שבית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע מועד לדיון במהלך ימי החנוכה וסירב לבקשות הדחייה של הנתבעות, למרות שבא כוח הנתבעת 2 מצוי בחופשה בחו"ל וכך גם המצהיר מטעם הנתבעת 1. הנתבעת 2 מוסיפה וטוענת שאיש לא פיטר את התובעת, וכי חרף טענתה כי היא פוטרה לפני כ-4 חודשים היא ממשיכה להגיע לעבודה מדי יום ומקבלת שכר בעבור עבודתה. בנסיבות אלה, אין דחיפות של ממש בבירור העניין. בשולי הדברים מוסיפה הנתבעת 2 כי לגישתה נוכח אחד הסעדים המתבקשים בתביעה – לחייב את הנתבעת 2 להמשיך את יחסי הזיכיון שלה עם הנתבעת 1 – בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נעדר סמכות עניינית לדון בסוגיה, וזו מצויה בסמכותו הבלעדית של בית המשפט המחוזי.

3.

כבר נפסק בעבר כי העברת מקום דיון מכוח סעיף 79 לחוק בתי המשפט אין בה כדי למנוע מנשיאת בית המשפט העליון להעביר את הדיון פעם נוספת על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, אם נסיבות העניין מצדיקות זאת ומטעמים הרלוונטיים לסעיף זה (ראו 190/75 עטאר נ' אלקטאווי פד"י ל(1) 654 (1976); בש"א 4666/02 גוכלר נ' עזבון המנוח אזאוילוס ז'ק ז"ל פסקה 3 (17.9.2002)). אכן, אין זה ראוי או נכון שמתדיינים בתיק "יטולטלו" מערכאה לערכאה, וכך גם קיימת חשיבות גדולה בבירור מהיר של כל תובענה, ובפרט בנסיבות המיוחדות של העניין שבנדון. עם זאת, בנסיבות העניין מדובר בקרבה ראשונה של התובעת לרשמת בכירה המכהנת באותו היכל משפט, ואשר גם התובעת עצמה סברה לכתחילה שלא ניתן לקיים את הדיון במחוז זה. לפיכך, מטעמים של מראית פני הצדק ומבלי להכריע בשאלת הסמכות העניינית לדון בהליך, אני מורה כי הדיון בתיק סע"ש 30508-12-19 יועבר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וחזקה כי ייקבע את הדיון בו במהירות הראויה.