החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 8409/13 קליר כימיקלים שווק בע"מ נ. חברת מבנה תעשיה בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · איחוד דיונים בתובענות בבתי משפט השלוםבקשה לאיחוד דיון לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בפני נשיא בית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

נשיא בית המשפט העליון דחה בקשה לאיחוד דיון בשלושה הליכים בין בעלות הדין, מאחר שהבקשה לא שכנעה כי האיחוד יהיה יעיל, לנוכח פער בשלבים הדיוניים שבהם מצויים ההליכים. הנשיא לא הביע עמדה בדבר איחוד שני ההליכים שהוגשו בבאר שבע, והשאיר את הסוגיה לשיקול דעתו של בית משפט השלום לפי תקנה 520. המבקשות חויבו בשכר טרחה של 3,000 ש"ח.

העובדות

הבקשה עניינה איחוד דיון בשלושה הליכים בין בעלות הדין. בהליך שהוגש בתל-אביב-יפו נערך קדם משפט והוחלט על הגשת תצהירי עדות, ואילו בהליכים שהוגשו בבאר שבע טרם התקיים קדם משפט, ובאחד מהם טרם הוגש כתב הגנה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על איחוד הדיון בשלושה הליכים המתנהלים בין בעלות הדין, שניים מהם בבית משפט השלום בבאר שבע והשלישי בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו?

הלכות

  1. 1

    הסמכה לאיחוד דיון מופעלת ככלל כדי לחסוך זמן שיפוטי ולמנוע הכרעות סותרות, והנטל להראות כי שיקולים אלה מתקיימים מוטל על המבקש.

    ״הסמכות להורות על איחוד הדיון מופעלת, ככלל, במטרה לחסוך בזמן שיפוטי ועל מנת למנוע הכרעות סותרות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    פער בשלב הדיוני בין ההליכים מלמד שאיחוד הדיון לא יהווה בהכרח מהלך יעיל, גם כאשר מתקיימת זהות בין בעלות הדין.

    ״די בכל האמור לעיל כדי ללמד שאיחוד הדיון לא יהווה בהכרח מהלך יעיל״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תקנה 7
  • תקנות סדר הדין האזרחי
  • בית משפט השלום
  • הכרעות סותרות
  • קדם משפט
  • מעשה בית דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

8409/13

לפני:

כבוד הנשיא א' גרוניס

המבקשות:

1. קליר כימיקלים שווק בע"מ

2. ספידי תעשיות חומרי ניקוי (2002) בע"מ

נ ג ד

המשיבה:

חברת מבנה תעשיה בע"מ

בקשה לאיחוד דיון

תגובת המשיבה מיום 9.1.2014

בשם המבקשות:

עו"ד לימור לוגסי

בשם המשיבה:

עו"ד אורן מאור;

עו"ד עדי בן אנוש

החלטה

1.

נשיא בית המשפט העליון מוסמך מכוח תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין ), להורות על איחוד הדיון בתובענות העוסקות "בנושא אחד", שהוגשו לבתי משפט אחדים בעלי אותן סמכויות. הסמכות להורות על איחוד הדיון מופעלת, ככלל, במטרה לחסוך בזמן שיפוטי ועל מנת למנוע הכרעות סותרות (אלא אם קיים מעשה בית-דין). ברי, כי הנטל להראות כי שיקולים אלה מתקיימים בעניין מסוים, מוטל על מי שעותר לאיחוד הדיון.

2.

הבקשה שלפניי היא לאיחוד הדיון בשלושה הליכים המתנהלים בין בעלות הדין. שניים מהם מתבררים בבית משפט השלום בבאר שבע, ואילו ההליך השלישי הוגש בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. יוער, כי הבקשה אינה מתייחסת לשני הליכים נוספים המתבררים בין בעלות הדין, שהוגשו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ולבית משפט השלום בבאר שבע. לא שוכנעתי, מנימוקי הבקשה שלפניי, כי איחוד הדיון בשלושת ההליכים מושא הבקשה הינו מהלך יעיל מבחינה דיונית כוללת. די אם אציין, בהקשר זה, כי קיים פער בין ההליכים בכל הנוגע לשלב הדיוני בו הם מצויים. כך, בהליך שהוגש בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, נערך לאחרונה קדם משפט שבסופו הוחלט על הגשת תצהירי עדות (בכפוף להחלטה בבקשה שלפניי). לעומת זאת, בשני ההליכים האחרים, שהוגשו בבית משפט השלום בבאר שבע, טרם התקיים קדם משפט. באחד מהם אף טרם הוגש כתב הגנה. די בכל האמור לעיל כדי ללמד שאיחוד הדיון לא יהווה בהכרח מהלך יעיל. זאת, למרות שמתקיימת זהות בין בעלות הדין (אם כי המבקשת 2 אינה בעלת דין בהליך שהוגש בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו). איני שולל את האפשרות כי מוצדק יהיה להורות על איחוד הדיון בשני ההליכים שהוגשו בבית משפט השלום באר שבע. אולם, איני נוקט עמדה בסוגיה זו, אשר יכולה להיות מובאת בפני בית משפט השלום בבאר שבע בגדר בקשה מכוח תקנה 520 לתקנות סדר הדין. היה ותוגש בקשה כאמור, הרי זו תוכרע לפי שיקול דעתו המלא של בית משפט השלום, ואין לראות בהחלטתי משום הבעת עמדה כלשהי בסוגיה.

3.

מן הטעמים האמורים הנני דוחה את הבקשה. המבקשות ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח לטובת המשיבה.

ניתנה היום, י"א בשבט התשע"ד (12.1.2014).

ה נ ש י א

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הסמכה לאיחוד דיון מופעלת ככלל כדי לחסוך זמן שיפוטי ולמנוע הכרעות סותרות, והנטל להראות כי שיקולים אלה מתקיימים מוטל על המבקש.
  2. 2פער בשלב הדיוני בין ההליכים מלמד שאיחוד הדיון לא יהווה בהכרח מהלך יעיל, גם כאשר מתקיימת זהות בין בעלות הדין.