בש"א 8409/13 קליר כימיקלים שווק בע"מ נ. חברת מבנה תעשיה בע"מ

1.

נשיא בית המשפט העליון מוסמך מכוח תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין ), להורות על איחוד הדיון בתובענות העוסקות "בנושא אחד", שהוגשו לבתי משפט אחדים בעלי אותן סמכויות. הסמכות להורות על איחוד הדיון מופעלת, ככלל, במטרה לחסוך בזמן שיפוטי ועל מנת למנוע הכרעות סותרות (אלא אם קיים מעשה בית-דין). ברי, כי הנטל להראות כי שיקולים אלה מתקיימים בעניין מסוים, מוטל על מי שעותר לאיחוד הדיון.

2.

הבקשה שלפניי היא לאיחוד הדיון בשלושה הליכים המתנהלים בין בעלות הדין. שניים מהם מתבררים בבית משפט השלום בבאר שבע, ואילו ההליך השלישי הוגש בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. יוער, כי הבקשה אינה מתייחסת לשני הליכים נוספים המתבררים בין בעלות הדין, שהוגשו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ולבית משפט השלום בבאר שבע. לא שוכנעתי, מנימוקי הבקשה שלפניי, כי איחוד הדיון בשלושת ההליכים מושא הבקשה הינו מהלך יעיל מבחינה דיונית כוללת. די אם אציין, בהקשר זה, כי קיים פער בין ההליכים בכל הנוגע לשלב הדיוני בו הם מצויים. כך, בהליך שהוגש בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, נערך לאחרונה קדם משפט שבסופו הוחלט על הגשת תצהירי עדות (בכפוף להחלטה בבקשה שלפניי). לעומת זאת, בשני ההליכים האחרים, שהוגשו בבית משפט השלום בבאר שבע, טרם התקיים קדם משפט. באחד מהם אף טרם הוגש כתב הגנה. די בכל האמור לעיל כדי ללמד שאיחוד הדיון לא יהווה בהכרח מהלך יעיל. זאת, למרות שמתקיימת זהות בין בעלות הדין (אם כי המבקשת 2 אינה בעלת דין בהליך שהוגש בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו). איני שולל את האפשרות כי מוצדק יהיה להורות על איחוד הדיון בשני ההליכים שהוגשו בבית משפט השלום באר שבע. אולם, איני נוקט עמדה בסוגיה זו, אשר יכולה להיות מובאת בפני בית משפט השלום בבאר שבע בגדר בקשה מכוח תקנה 520 לתקנות סדר הדין. היה ותוגש בקשה כאמור, הרי זו תוכרע לפי שיקול דעתו המלא של בית משפט השלום, ואין לראות בהחלטתי משום הבעת עמדה כלשהי בסוגיה.

3.

מן הטעמים האמורים הנני דוחה את הבקשה. המבקשות ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח לטובת המשיבה.