פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
8469/17 -
ב'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש:
יוסף אלקודסי
נ ג ד
המשיבה:
מקורות חברת מים בע"מ
בקשה להארכת מועד
החלטה
המבקש עותר למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש על החלטה של בית משפט השלום בבאר-שבע הדוחה את בקשתו למתן פסק דין בהיעדר הגנה.
בגוף הבקשה צוין כי המשיבה מתנגדת לבקשה, ולאחר עיון בנימוקי הבקשה ובכל החומר שצורף (לבקשה ולבקשה למתן החלטה) הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה (מבלי שנדרשת הגשת תגובה מנומקת מטעם המשיבה).
ההחלטה עליה מעוניין המבקש להשיג ניתנה ביום 13.8.2017. המבקש לא ציין מתי ההחלטה הומצאה לידיו, אך עיון באתר "נט המשפט" מלמד כי נערכה המצאה בדרך של "הודעה באתר" ביום 15.8.2017, וכי המבקש הגיש בבית המשפט המחוזי בקשה בהמשך להחלטה שניתנה בבקשת רשות הערעור ביום 16.8.2017. ההחלטה הומצאה אפוא במהלך פגרת הקיץ, ומכאן כי המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור בבית משפט זה חלף ביום 15.10.2017. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 31.10.2017, דהיינו באיחור של כשבועיים.
המבקש הגיש בקשה ארוכה ומפורטת אולם רובה של הבקשה מתייחס להליך המתנהל בבית משפט השלום בבאר שבע ולטענותיו בהתייחס למומחה מטעם בית המשפט. לעניין הטעם אשר הוביל לאיחור בהגשת ההליך יש בבקשה התייחסות קצרה. טענת המבקש היא כי ההליך לא הוגש במועד "בשל משגה". בא-כוח המבקש ציין בעניין זה: "הח"מ שגה עת הניח כי יוכל למלאות את כל המטלות, לחץ במשרד, המועדים בגמ"ח ... ביחד עם לימוד הכנה והגשת כתב בקשת רשות ערעור. משגה בין מניין ימי הפגרה (כמובא בתקנות) לעומת ימי פגרה כלליים...". לדבריו בנסיבות המתוארות פנה למזכירות בית המשפט להגשת ההליך הערעורי ביום 21.10.2017, אך זה לא התקבל לרישום.
טענה כזו אינה מגבשת "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן ארכה. המבקש מיוצג בהליך זה והטענה בדבר "משגה" הנובע מטעות במניין הימים, כפי שהועלתה, אינה מצדיקה מתן ארכה (הטענה אף אינה ברורה. לא הובהר מהי ההבחנה בין ימי פגרה שבתקנות לימי פגרה "כלליים"). גם הטענה בדבר עומס עבודה או עומס של מטלות אינה מצדיקה מתן ארכה, שכן לכל הפחות יכול היה המבקש להגיש בקשת ארכה לפני שהמועד להגשת ההליך הערעורי חלף ולפני שהתגבשה הסתמכותה של המשיבה על סופיות החלטתו של בית המשפט המחוזי. עוד יצוין כי התצהיר שצורף כלל אינו כולל את הטענות הנוגעות לנסיבות האיחור בהגשת ההליך.
לכל האמור אוסיף כי ההליך שהגשתו מתבקשת הוא הליך "בגלגול שלישי" על החלטה של בית המשפט המחוזי הדוחה בקשת רשות ערעור על החלטה בה נדחתה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. ברקע ההליך בקשה שהגיש המבקש בבית משפט השלום למתן פסק דין בהיעדר הגנה וזאת על יסוד טענות הנוגעות למומחה מטעם בית המשפט. לטענתו למומחה שמונה קשרים עם המשיבה והיות שהמשיבה לא גילתה זאת מצדיק הדבר את "פסילת" כתב ההגנה שהגישה ומתן פסק דין כאילו לא הוגש כתב הגנה. בית משפט השלום דחה בקשה זו ואף קבע כי אין מקום לפסול את המומחה ואת חוות דעתו. על החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור בבית המשפט המחוזי, ובית המשפט המחוזי דחה כאמור את הבקשה, בהבהירו כי בהתייחס לבקשה למחיקת כתב ההגנה "אין הליך שכזה. פשוט כך", וכי הוא אינו מוצא להתערב גם בהחלטה שלא לפסול את המומחה. בהינתן האמור ולאחר עיון בכל החומר שצורף סבורה אני כי סיכויי ההליך אינם תומכים, על פניהם, במתן ארכה.
מכל הטעמים המפורטים לעיל הבקשה נדחית.
בשולי הדברים אציין כי אין כל מקום להידרש במסגרת דיונית זו לבקשתו החלופית של המבקש, אותה כלל בבקשה למתן החלטה מטעמו, להורות למשיבה או לבאי-כוחה להציג מסמכים שונים - בציינו כי אם בית המשפט יורה כן "ימשוך" את בקשת הארכה - ומשכך מצאתי לדון בבקשה לגופה.
משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ו בשבט התשע"ח (11.2.2018).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת