פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
8482/99
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המערער
:
מעתוק דורי
נגד
המשיבים
:
1. יהודה לינצר
2.
יהודית לינצר
ערעור
על החלטת
רשמת
בית-המשפט העליון
מיום
20.10.99 בבש"א 6240/99 שניתנה
על-ידי
כבוד הרשמת ח. מאק-קלמנוביץ
החלטה
המערער הגיש בקשה לרשמת בית-המשפט העליון להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר אישר פסק-בוררות בעניינו. הבקשה להארכת המועד הוגשה כשבע שנים לאחר מתן פסק-הדין.
רשמת בית-המשפט העליון, חגית מאק-קלמנוביץ, דחתה את הבקשה, שכן לא מצאה בדבריו של המערער נימוק ממשי כלשהו להצדקת הארכת המועד.
על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי, בגדרו טען המערער, כי לא היה מיוצג על-ידי עורך-דין במהלך השנים שחלפו מאז מתן פסק-הדין, ובכך יש די כדי להצדיק מתן הארכת מועד, הגם שחלפו כשבע שנים.
דין הערעור להדחות.
תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984- קובעת כי מועד הקבוע בחוק יוארך רק מטעמים מיוחדים. דרישה זו מתחזקת, לדעתי, כאשר השיהוי שהביא לבקשת הארכת המועד הוא כל-כך ארוך, כמו במקרה שלפנינו.
במהלך שבע השנים שחלפו מאז אישור פסק-הבוררות, נוצרה במשיבים צפיות, לפיה פסק-הדין שניתן בעניינם הוא חלוט ופסק-הבוררות מאושר. המחוקק קבע שפגיעה בצפיות מוצדקת זו אינה דבר שבשגרה, ונדרש טעם מיוחד לאישורה. מכאן, שטעם מיוחד ביותר נדרש להארכת מועד לאחר חלוף כשבע שנים והמערער לא הצביע על טעם שכזה.
אשר-על-כן, הערעור נדחה.
ניתנה היום, כ"ג בכסלו תש"ס
(2.12.99).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
COURT