פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א 8537/15
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
מייק ואן קול
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. ליאת בנמלך – רשמת בית המשפט העליון
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
המבקש הגיש שלושה ערעורים לבית משפט זה על פסקי דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"א 1519/13; ע"א 1520/13; ע"א 1521/13 (להלן: הערעורים )). פסקי הדין נושא הערעורים ניתנו בכמה הליכים שעסקו בסוגיית תשלום אגרה בהליכים שונים, אחרים, שהוגשו על ידי המבקש. ביום 10.3.2013 קבעה כב' הרשמת ל' בנמלך (היא המשיבה 2 בבקשה שלפניי) שאין מקום לפטור את המבקש מתשלום אגרה בגין הערעורים. ברם, נוכח העובדה שמהות ההליכים הייתה קשורה בשאלת יכולתו הכלכלית של המבקש, הועמדו האגרות והערבונות בערעורים על שיעורים מופחתים. ערעור שהגיש המבקש על החלטה זו – ועל החלטות אחרות שאינן מעניינה של בקשה זו – נדחה בהחלטת כב' השופט ס' ג'ובראן (בשג"ץ 8760/12 ואן קול נ' מדינת ישראל (5.5.2013)). משכך, ומשהמבקש לא שילם אגרות ולא הפקיד ערבונות כנדרש, נמחקו הערעורים בפסק דין מיום 29.8.2013 (כב' הרשמת ל' בנמלך ) (להלן: פסק הדין ). בקשה שהגיש המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין נדחתה בהחלטת כב' הרשם ג' לובינסקי שכן היא הוגשה כשנתיים לאחר מתן פסק הדין ולא עלה ממנה "טעם מבורר למתן ארכה" (בש"א 5571/15 ואן קול נ' מדינת ישראל (17.8.2015)). בקשה לביטול החלטה זו נדחתה בהחלטת כב' הרשם ג' לובינסקי ביום 19.10.2015.
מכאן הבקשה שלפניי, שהוכתרה כ"בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על מחיקת הליכים". המבקש טוען כי מחיקת הערעורים – ובכך מניעת יומו בבית המשפט – הייתה בלתי חוקית. הסעד המבוקש הוא כי אורה על הארכת המועד להגשת ערעור על פסק הדין.
דין הבקשה להידחות. סוגית הארכת המועד להגשת ערעור על פסק הדין הוכרעה בהחלטות כב' הרשם ג' לובינסקי המפורטות לעיל. ההליך שלפניי אינו בגדר ערעור על החלטות אלו, ואף לגופם של דברים אינני מוצא כי קיים טעם להתערב בהן, שכן פסק הדין ניתן לפני כשנתיים והומצא למבקש, שלא פעל להשיג עליו עד לאחרונה.
הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט בטבת התשע"ו (31.12.2015).
ש ו פ ט