בש"א 8629/17 רון אהרון קובי נ. יוסף בן דוד

1.

בקשה לאיחוד שבע תובענות לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 , כך שאלה יידונו במאוחד באחד מבתי המשפט בו הן מתנהלות כעת (ת"א 41071-08-17 בבית משפט השלום בצפת; ת"א 56914-06-17 בבית משפט השלום בנצרת; ת"א 36793-10-17 בבית משפט השלום בתל אביב-יפו; ת"א 67932-06-17 בבית משפט השלום בטבריה; ת"א 45804-10-17 בבית משפט השלום בתל אביב-יפו; תא"מ 2492-01-17 בבית משפט השלום בנצרת; ת"א 45699-09-17 בבית משפט השלום בנצרת).

2.

התובענות שבמוקד הבקשה, הוגשו על ידי המשיבים, ועניינן זהה במהותו – תביעה נזיקית בטענה של הוצאת דיבה ולשון הרע נגד המבקש, בגין פרסומים שפרסם ברשתות החברתיות (זאת, למעט ההליך ב ת"א 67932-06-17 אותו הגיש המבקש נגד המשיב 2) .

3.

בבקשה נטען כי שבע התובענות הוגשו נגד אותו נתבע – המבקש, וכי שלושתן עוסקות בשאלות משותפות של משפט ונוגעות להיבטים עובדתיים אשר קשורים זה לזה בקשר ענייני מובהק. גם בין המשיבים-תובעים קיים, לשיטת המבקש, מכנה משותף, שכן כולם אנשי ציבור ומקורבים לבכירים בעיריית טבריה. לכך מצטרפת העובדה, לשיטת המבקש, כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב בכך שהגישו את תביעותיהם בבתי משפט שונים במטרה להכביד עליו ועל מערכת המשפט. על כן, סבור המבקש כי יש להורות על איחוד התובענות לשם קידום היעילות ועל מנת למנוע הכרעות סותרות.

4.

בתשובתם לבקשה טוענים המשיבים, כל אחד בעניין התובענה שהגיש, כי אין כל הצדקה לאיחוד הדיון בתובענות. זאת, משום שכל תובענה הוגשה על-ידי בעל דין שונה, וסובבת סביב התבטאויות שונות שפרסם המבקש בשל טענות נפרדות שלו כלפי כל אחד מהמשיבים. המשיבים מציינים כי בתביעתו של המשיב 2 נגד המבקש אף נכללות עילות משפטיות שאינן עולות בתביעותיהם של המשיבים האחרים, והדבר משפיע גם על הסעדים המבוקשים בה. עוד נטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, לאחר שבחלק מהתובענות כבר החלה ההתדיינות לגופה.

5.

דין הבקשה להידחות. עיון בכתבי הטענות בכל אחד מההליכים לגביהם מבוקש איחוד הדיון, מעלה כי אלה עוסקות בפרסומים רבים שיצאו מתחת ידי המבקש, אשר מיעוטם חופף או דומה לפרסומים אחרים שיצאו תחת ידי המשיב. כך למשל, התובענה שהגיש המשיב 1, מחזיקה למעלה משישים פרסומים, שרק בודדים בהם משיקים, כך לפי טענת המבקש עצמו, לפרסומים העומדים בבסיס התובענות האחרות.

6.

בסבך הפרסומים העולה ממכלול התובענות שבמוקד בקשה זו, מוטל הנטל על המבקש להראות כי קיימת מסכת עובדתית זהה ולמצער קשר ענייני בין הפרסומים האמורים, המצדיקים את העברת הדיון מטעמי יעילות וחיסכון זמן שיפוטי. אמנם, אין הכרח כי תתקיים חפיפה מושלמת בין התובענות על מנת שיאוחד הדיון, אולם משראיתי לקבוע כי לא עלה בידי המבקש להצביע על קיומה של הלימה – עובדתית או עניינית – בין התובענות השונות, אין כל הצדקה להורות על איחוד הדיון בתובענות.

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית בזאת.