בש"א 8750/99 חברת אר.אי.אל נ. חברת נוף גן בע"מ

בקשה להעברת מקום דיון, בהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-, מבית משפט השלום בבאר שבע לבית משפט השלום בטבריה.

1.המשיבה (להלן - התובעת) הגישה נגד המבקשת (להלן - הנתבעת) תביעה כספית בבית משפט השלום בבאר שבע, שעניינה הסכם לאספקת עצי דקל על ידי הנתבעת, אשר לטענת התובעת הופר על ידי הנתבעת.

2.בפני בקשת הנתבעת להעביר את מקום הדיון לבית המשפט בטבריה, שאף לו סמכות מקומית לדון בתביעה נוכח מקום עסקה של הנתבעת. הנימוק המרכזי להעברת מקום הדיון הוא נוחות הדיון של הנתבעת: כתובתם של מנהל הנתבעת וכן של הנתבעת עצמה היא כפר תבור. בהקשר זה מציינת הנתבעת, כי במקרה דנן יהיה זה אף מן הצדק להיעתר לבקשה, נוכח העובדה, כי אשת מנהל הנתבעת לוקה במחלת הסרטן וכל עול הטיפול בילדיו ובאשתו מוטל עליו. מנהל הנתבעת מציין כי אינו יכול להיעדר זמן רב מביתו וכי הגנתו תיפגם אם המשפט יתנהל בבאר שבע. הנתבעת אף מציינת כי ביקשה מן התובעת להעביר, בהסכמה, את ניהול הדיון לאיזור המרכז (הגם שאין סמכות מקומית), אולם התובעת סירבה.

3.התובעת מתנגדת לבקשה. התביעה הוגשה, כאמור, לבית המשפט השלום בבאר שבע, שלו סמכות מקומית לדון בתביעה, נוכח מקום קיום ההתחייבות וכן מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים. לטענתה המרחק בין טבריה לבאר שבע אינו גדול כל כך; אין הכרח שמנהל הנתבעת יתייצב לכל הדיונים ודי כי באת כוחו תעשה כן; לתביעה אין זיקה מוחשית לטבריה, וכל עדי התביעה מתגוררים באזור הדרום.

4.לאחר שעיינתי בחומר לפני, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. במקרה דנן נראה כי מירב הזיקות קושרות את התביעה לאיזור באר שבע דווקא ושיקול זה הוא שיקול מרכזי בהותרת הדיון בבאר שבע. הגם שנסיבותיו האישיות של מנהל הנתבעת מצערות, לא תידרש על פי רוב נוכחותו של מנהל הנתבעת בדיונים בבאר שבע, משום שהוא מיוצג על ידי בא כוחו. יש להניח גם, כי הנתבעת תוכל להעלות בבית משפט השלום בבאר שבע את בקשותיה לעניין אופן ניהול הדיון ובמסגרת זו לפעול להקלת הנטל על מנהל הנתבעת.

הבקשה נדחית איפוא. אין צו להוצאות.