פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
8775/10 - א'
בפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המבקשים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - ביה"ח רמב"ם
בקשה להארכת מועד
החלטה
בבית המשפט המחוזי התנהלה תביעת רשלנות רפואית נגד המשיבה. ביום 5.8.2010 ניתן "פסק-דין" וביום 3.11.2010 ניתן "פסק-דין משלים". אין מחלוקת – ובית המשפט המחוזי עמד על כך במפורש בפסק-הדין – כי המועד להגשת ערעור החל להימנות מיום מתן פסק-הדין המשלים. בהתאם לכך, ולאור מועד המצאת פסק-הדין המשלים, היום האחרון להגשת ההליך חל ביום 19.12.2010. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 29.11.2010. המבקשים עותרים להאריך את המועד להגשת הערעור בשלושה שבועות, לאור מורכבות התיק ולאור שהותו של עורך-הדין המטפל בחוץ-לארץ. המשיבה מתנגדת לבקשה. עיינתי בטענות שלפניי. מחד גיסא, הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הערעור, ולמעשה זמן לא מבוטל עובר למועד זה. בכך יש כדי למזער את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של המשיבה על סופיות פסק-הדין, ואף לבטא יחס של כבוד להוראות הדין. כמו-כן, אין לכחד כי אכן מדובר בתיק מורכב ופסק-הדין מחזיק עמודים רבים. מאידך גיסא, צודקת המשיבה כי היה בידי המבקשים להתחיל בהכנות להגשת הערעור כבר ביום 5.8.2010, וכי הטיעון בדבר שהותו של עורך-הדין בחוץ-לארץ מתקשה במקרה זה לשמש טעם כבד-משקל (בעיקר כשלא נמסרו פרטים מדויקים לגבי מועדי החופשה).
לאור כל האמור, סבורני כי יש מקום להאריך את המועד להגשת הערעור, אולם לא לכל התקופה המבוקשת. על כן, אני קובע כי הערעור יוגש לא יאוחר מיום 30.12.2010. לכשיוגש הערעור תצורף לו החלטה זו. המזכירות תתייק את ההחלטה בתיקי השופטים. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ל' בכסלו תשע"א
(7.12.2010).
גיא שני
ר ש ם