בש"א 8805/04 אלפרד מעיין נ. מנחם עברוני

בפניי בקשה להארכת מועד לצורך הגשת בקשת רשות לערער.

ההחלטה נשוא הבקשה שבפניי ניתנה ביום 5.11.02. הבקשה שבפני הוגשה בחלוף כשנתיים מן המועד האמור. אין בבקשה הסבר משכנע להשתהות ארוכה זו. הטענה כי מבקש 1 היה טרוד בהליכים אחרים כנגד המשיב אינה יכולה להסביר את ההשתהות האמורה. כך גם הטענה בדבר גילו או מצבו הבריאותי של המבקש האמור, אשר לא מנעו ממנו, כך עולה מן הבקשה, ליטול חלק בהליכים אחרים. גם אם מצבו הכלכלי של מבקש זה מנע ממנו לשכור עורך דין במועד, לא היה דבר אשר מנע ממנו לפנות במועד בבקשת ארכה מתאימה לבית משפט זה, ולמחדל האמור לא ניתן כל הסבר אשר יכול להניח את הדעת. באופן דומה, העובדה שהמבקש 2 שהה בתקופה האמורה בארצות הברית, ויחסיו עם מבקש 1, בוודאי אינה טעם מיוחד למתן ארכה, היכול לגבור על ציפיתו של המשיב לכך שלא יוטרד עוד בהליכים ערעוריים בעניין זה.

יש להעיר, כי טענות המבקשים לחשיבות ההליך או לסיכוייהם בו אינם יכולות להוות טעם מיוחד למתן ארכה, העומד על רגליו שלו. הדברים אמורים ביתר שאת מקום בו מדובר באיחור כה מהותי, כפי שקיים במקרה זה. אוסיף, כי גם השביתה שהיתה במגזר הציבורי, ובבתי המשפט, במהלך שנת 2003, אינה גורעת מאורכו המופלג של האיחור בהגשת ההליך. אכן, לא השביתה היא שמנעה משך זמן כה רב את הגשת ההליך, אלא מחדלי המבקשים.

עוד אוסיף, כי לא ברור די הצורך מדוע טוענים המבקשים כי הגשת הליך נוסף על ידי המשיב באוקטובר 2002 יצרה השתק כלפי המשיב המונע בעדו להתנגד לבקשת הארכה. לא ברור, כיצד יש בהליך האמור כדי לפגוע בציפיתו של המשיב שלא להיות מוטרד בהליכים ערעוריים מצד המבקשים, או כיצד יש בהליך האמור כדי להצדיק את אי נקיטתם של הליכים כאמור. קשה למצוא קשר בין ההליך האמור ובין בקשת הארכה שבפניי.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. אין צו להוצאות.