פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
890/16
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
תגובת המבקשת מיום 29.3.2016
בשם המבקשת: עו"ד
רינה עותמי דמארי
החלטה
ענייננו בבקשה להעברת מקום דיון ב-תמ"ש 41990-09-15 מבית משפט לענייני משפחה בקרית שמונה לבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון. נאמר בבקשה כי התובענה שנתבקש להעבירה "מהותה הינה למינוי האם (המבקשת – ע.ב.) כאפוטרופסא יחידה לעניין אבחונים וטיפולים רפואיים" לבנם הקטין של המבקשת ושל המשיב. ביום 3.2.2016 נתבקשה תגובת המשיב לבקשה, ומשזו לא נתקבלה – לפנים משורת הדין ניתנה למשיב ארכה עד ליום 16.3.2016. ביני לביני, ביום 7.3.2016 ניתנה החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה, שלפיה מונתה המבקשת כאפוטרופא זמנית על הקטין, כבקשתה. במצב זה, נראה היה אפוא כי הבקשה להעברת הדיון התייתרה, ועל כן בהחלטה מיום 17.3.2016 הוריתי למבקשת להודיע את עמדתה בנידון, וזאת עד ליום 24.3.2016. ועוד הובהר, כי בהעדר התייחסות כאמור – הבקשה להעברת הדיון תימחק. בהתאם, ומשלא נתקבלה התייחסות מצד המבקשת, ביום 29.3.2016 הוריתי על מחיקתה של הבקשה להעברת מקום דיון.
אלא שעתה, לאחר שהבקשה להעברת מקום דיון נמחקה זה מכבר, הגישה המבקשת הודעה בכתב שלפיה היא עומדת על הבקשה. ואולם, אף לא ניתן בתגובתה כל התייחסות לכך שהבקשה להעברת מקום דיון נמחקה – וכבר בשל כך אין להידרש לה. לגופם של דברים, אף לא ניתן כל מענה על ידי המבקשת מדוע יש עוד צורך בהעברת מקום הדיון בנסיבות שנוצרו כאמור. נראה לכאורה מהודעתה של המבקשת, כי העברת מקום הדיון מתבקשת לצורך דיון עתידי
שייתכן שיתנהל בין הצדדים – ולזאת לא ניתן להיעתר.
בהינתן האמור, איני רואה מקום לשנות מהחלטתי מיום 29.3.2016 שבה הוריתי על מחיקת הבקשה.
ניתנה
היום, כ' באדר ב התשע"ו (30.3.2016).
ש
ו פ ט ת