בש"א 8905-23 בש"א 8905-23

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 63632-11-18 (כב' השופטת נ' גרוסמן) שניתן ביום 16.7.2023. הטעם לבקשה הוא כי בצל המלחמה שובשה שגרת העבודה במשרד המבקשים נוכח העובדה שחלק מהצוות המשפטי גויס לשירות מילואים. עוד נטען כי באי כוח המבקשים לא ייצגו אותם בבית המשפט קמא, ולכן נדרשת שהות ללימוד ההליך. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, פרק הזמן שחלף מאז ניתן פסק הדין (בתוספת הפגרות והארכה שניתנה בשל מצב החירום) הוא ארוך דיו; כי מדובר במשרד המונה עשרות עורכי דין שיכולים היו להשלים את המלאכה; וכי אין הצדקה למתן הארכה שהתבקשה ממועד סיום מצב החירום המיוחד – שבפועל היא ארוכה יותר מהמועד הקבוע בדין להגשת הליך ערעורי. בנוסף נטען כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר כדין.

כידוע, לשם הכרעה בבקשה למתן הארכת המועד להגשת הליך ערעורי על בית המשפט לבחון אם קיים טעם מיוחד לאיחור שנבע מנסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין. בנוסף, על בית המשפט לבחון את משך הארכה המבוקשת, מהות ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד.

יש ממש בטענת המשיבים כי היה מקום לתמוך את הבקשה בתצהיר ולכל הפחות למסור פירוט נרחב יותר על הקשיים בהגשת ההליך הערעורי. כמו כן, היה מקום להבהיר מדוע נדרש פרק זמן ממושך כפי שהתבקש, בשים לב למועד שבו הוחלף הייצוג ולפרק הזמן הארוך שחלף ממועד מתן פסק הדין. אלה מקשים על קבלת הבקשה במלואה. לצד נימוקים אלה יש לתת את הדעת לכך שמדובר בערעור בזכות, ולעובדה שהבקשה להארכת מועד הוגשה טרם חלף המועד לנקיטת הליך ערעורי ומשכך, המשיבים היו מודעים לכוונת המבקשים להגשת הליך ערעורי.

במכלול נסיבות העניין לא מצאתי להיעתר לבקשה במלואה. הואיל והבקשה הוגשה טרם חלוף המועד, ובשים לב למועד מתן ההחלטה, מצאתי ליתן הארכת מועד חלקית בלבד, וזאת עד ליום 1.2.2024.

דבר הארכה יצוין בפתח ההליך הערעורי, ככל שיוגש, והחלטה זו תצורף כנספח.