בש"א 8919/15 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. כלל חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בתובענה ב-ת"א 11605-06-14, שהוגשה בבית משפט השלום בנתניה, עם הדיון ב-ת"א 50801-12-13, המתנהל בבית משפט השלום בקרית גת. המבקש (להלן גם: הבנק ) הוא בעל שיעבוד במשאית של המשיב 2, מר לחיאני (להלן: לחיאני ). המשאית מבוטחת בפוליסת ביטוח מאת המשיבה 1 (להלן: המבטחת ), והבנק הוא מוטב על פי הפוליסה. במסגרת הליכי מימוש משכון שבהם נקט הבנק, מונה המשיב 3, עו"ד ויקטור פישר, ככונס נכסים למימוש המשאית. ביום 14.3.2013 נגנבה המשאית, ובכך עניינן של שתי התובענות. איחוד הדיון מתבקש לצורך ייעולו וכדי למנוע כפל התדיינויות וסיכון למתן החלטות סותרות על ידי בתי משפט שונים באותו עניין.

התובענה בקרית גת הוגשה על ידי לחיאני, נגד המבטחת. לחיאני תבע מהמבטחת לשלם לו את שווי המשאית, בתוספת המנוף שהותקן עליה, וכן פיצוי בגין אובדן ההכנסה שנגרם לו בשל הגניבה. התובענה בנתניה הוגשה על ידי הבנק, שהמשאית שועבדה לו כאמור, והוא אף המוטב בפוליסת הביטוח של המבטחת למשאית. הבנק תבע מהמבטחת תשלום בגין המשאית בלבד.

לימים נודע לצדדים על כפל התביעות באותו עניין. התברר כי לחיאני קיבל אישור מאת עו"ד תמר פיינברג (להלן: הנאמנת ), במסגרת תיק פש"ר 49808-07-14, להמשיך בתביעתו בקרית גת; ולפיכך פנה הבנק לנאמנת וגובש מתווה שלפיו חבות המבטחת בגין "האירוע הביטוחי" תמשיך להתברר במסגרת התובענה בקרית גת, וכי ככל שייפסקו שם כספים לטובת לחיאני, ישמשו אלה תחילה לכיסוי החוב המבוטח (להלן: המתווה ). ביום 3.11.2015 הודיע הבנק לבית המשפט בנתניה בדבר המתווה וביקש לעכב את ההליכים שם, בציפייה שהמתווה יאושר על ידי בית המשפט בקרית גת. בית המשפט בנתניה קיבל את בקשת הבנק וקבע את התיק לתזכורת פנימית. כמו כן, ביום 12.11.2015 הודיע הבנק לבית המשפט בקרית גת על המתווה ועל דחיית הדיונים בתובענה בנתניה. בתגובה לכך הודיעה המבטחת, בפתח הדיון שהתקיים בבית המשפט בקרית גת ביום 17.11.2015, כי המתווה סוכם שלא בידיעתה וכי היא מתנגדת לקיים שני הליכים בגין אותו אירוע. לנוכח השגות המבטחת ולאחר התייעצות, סיכמו המבטחת ולחיאני, שהם הצדדים לתובענה בקרית גת, כי התביעה בקרית גת תתמצה בעניין המנוף ופיצוי לחיאני בגין אובדן ההכנסה, ואילו הפיצוי בגין המשאית עצמה יתברר בתובענה בנתניה בלבד. הסכמה זו קיבלה את אישור בית המשפט בקרית גת ולחיאני הגיש כתב תביעה מתוקן בהתאם. בעקבות זאת, הגיש הבנק את הבקשה לאיחוד התובענות, בטענה כי אין בהסדר הדיוני שנקבע בבית המשפט בקרית גת כדי לפתור את בעיית כפל ההליכים. בבקשה צוין כי הנאמנת אינה מתנגדת לה, וכי נסיונות הבנק לקבל את הסכמת לחיאני והמבטחת לבקשה לא צלחו. משכך, הועברה הבקשה לתגובת המשיבים.

לחיאני מתנגד לבקשה. בתמצית ייאמר כי טענתו המרכזית של לחיאני היא כי "צירוף הבנק כתובע" – כך בלשון לחיאני – עשוי להזיק לו ולהכביד על בירור תביעתו, וזאת בשעה שהבנק הינו נושה מובטח ולכן אין כל חשש שלא יקבל את הכספים המגיעים לו. לטענת לחיאני, כל הכספים שייפסקו לטובתו עתידים לעבור לקופת הכינוס ועשויים לסייע בידו להגיע להסדר עם נושיו, והתערבות הבנק בתביעתו עלולה לפגוע במאמציו אלה. בהמשך לכך, מבקש לחיאני במסגרת תגובתו כי ההחלטה לצמצם את סכום תביעתו תבוטל וכי יתאפשר לו לכלול בתביעתו גם פיצוי בגין המשאית עצמה – ואולם יצוין כבר כעת כי עניין זה הינו בסמכותו של בית המשפט הדן בתובענה, ואין בו כדי להשליך על ההחלטה בסוגיית איחוד הדיון.

המבטחת הגישה גם היא תגובה לבקשה, ובה הודיעה כי היא מותירה לבית המשפט את ההכרעה בבקשה, וזאת מבלי להביע את עמדתה בעניין.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל – וזאת מנימוקיה. כפי שצוין בבקשה, אין כל הצדקה לקיים שני הליכים בגין אותה מסכת עובדתית, הן מטעמי יעילות והן בשל החשש שהדבר יוביל להכרעות סותרות בידי שני בתי משפט באותו עניין.

הבקשה לאיחוד הדיון בתובענות מתקבלת אפוא. אשר למקום קיומו של הדיון המאוחד – ויצוין כי הבנק והמבטחת לא התייחסו לעניין זה – נראה כי נכון יהיה לקיים את הדיון המאוחד בבית המשפט בקרית גת. זאת על רקע הסכמת הבנק והנאמנת במסגרת המתווה לברר את מלוא חובה של המבטחת בקרית גת, כפי שיצוין שביקש גם לחיאני בתגובתו לבקשה.

לפיכך, אני מורה על העברת הדיון ב-ת"א 11605-06-14 מבית משפט השלום בנתניה לבית משפט השלום בקרית גת ועל איחודו שם עם הדיון ב-ת"א 50801-12-13.