בש"א 8963/07 השרון מרכז לטבעונים וצמחונים בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

1.

ההליך נסוב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ו' אלשיך, סגנית נשיא). ההחלטה ניתנה ביום 11.7.07 ונתקבלה אצל המבקשת ביום 18.7.2007. הבקשה שלפני הוגשה ביום 23.10.2007 על ידי מפרקה של המבקשת, עו"ד נ' אשכול, שיכונה להלן "המבקש". בהחלטת בית המשפט המחוזי נדחתה טענת המבקש כי ערבות המבקשת לטובת המשיב 1 לחובותיה של חברה קשורה - מ.ק.ר אחזקות מקרקעין בע"מ (להלן מ.ק.ר.) - אינה תקפה, וזאת על רקע קיומה של "ערבות מדינה" לטובת משיב 1 שנועדה לשפות אותו על כל הפסד. בית המשפט המחוזי קבע כי "ערבות מדינה" אינה ערבות רגילה העומדת בשורה אחת עם ערבותה של המבקשת לחובות מ.ק.ר. ואין בקיומה כדי למנוע מן המשיב 1 ליטול בטוחות אחרות במהלך העסקים הרגיל ואף לפעול למיצוין טרם פנייה לקופת המדינה.

2.

בבקשה לפניי טוען המבקש כי עד עתה טרם ניתנה הכרעה בתביעת חוב של משיב 1 נגד מ.ק.ר, המצויה גם היא בהליכי פירוק. לטענתו, בתקופה הקרובה אמורה להתקבל החלטה בעניין זה. בד בבד טוען המבקש כי לא ברור מתי תתקבל ההחלטה, אשר למרות חלוף הזמן טרם ניתנה. מכל מקום, המבקש טוען כי בשלב זה, החוב של המבקשת למשיב 1 הוא חוב תיאורטי בלבד. הליך בירור החוב של מ.ק.ר למשיב 1 הינו הליך תלוי ועומד שאינו בשליטת המבקש, אולם עשויה להיות לו השפעה מהותית על תביעת החוב של משיב 1 כלפי המבקשת. נטען כי בטרם הוכרעה תביעת החוב של מ.ק.ר, אין נפקות מעשית להחלטת בית המשפט קמא ומסיבה זו לא הוגשה עד כה בקשה לרשות ערעור.

3.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שצורף להם, באתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי הארכת מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, מותנית בקיומם של טעמים מיוחדים שיירשמו. טעמים מיוחדים כאמור נבחנים בכל מקרה לפי נסיבותיו, על פי מכלול של שיקולים. בין אלה ניתן למנות את השאלה האם הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך, את משך האיחור, קיומו של "הליך תלוי ועומד", מהות ההליך, הסיבה בגינה חל עיכוב בהגשת ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת מועד.

4.

במקרה שלפניי, הבקשה להארכת מועד הוגשה כשבועיים לאחר המועד הקבוע בדין להגשת הבקשה לרשות ערעור. נתבקשה בה ארכה נוספת של כחודש ומחצה. הטעם עליו מתבססת הבקשה הוא קיומו של "הליך תלוי ועומד". אכן, היותו של הליך תלוי ועומד באותו עניין עשוי לשמש טעם מיוחד הנדרש בדין למתן ארכה להגשת ערעור. ברם בעניין זה יש לבחון את מכלול הנסיבות. בנסיבות המקרה שלפני, לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשה. לא שוכנעתי כי העובדה שמפרק מ.ק.ר טרם הכריע בתביעת החוב שהוגשה מצד משיב 1, מהווה "טעם מיוחד" כנדרש. ולכך מספר טעמים. ראשית , הבקשה למתן הוראות שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי – בה נתבקשה הכרעה בשאלת תוקף הערבות – הוגשה בעת שלא הייתה הכרעה של מפרק מ.ק.ר. בתביעה החוב. אותה שעה סבר המבקש כי הדבר אינו מונע דיון בשאלת תוקף הערבות בבית המשפט המחוזי. המבקש לא הבהיר מדוע במצב דברים זה יש להשהות את הדיון, באותה סוגיה ממש, בערכאת הערעור. שנית , הבקשה להארכת מועד הוגשה בחלוף המועד. המבקש לא נתן כל טעם, לא כל שכן טעם מיוחד, לכך שהבקשה לא הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הליך. זאת בשים לב לכך שהעובדה כי אין הכרעה בתביעת החוב למ.ק.ר הייתה ידועה למבקש למן המועד בו ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי נשוא ההליך. שלישית , המבקש אינו גודר את פרק הזמן הצפוי להתנהלותו של הליך תביעת החוב במ.ק.ר וספק אם ניתן לחזות זאת מראש. אין לשלול את האפשרות שאין מ דובר בפרק זמן קצר. במצב דברים זה, בעריכת איזון בין האינטרסים המעורבים ובכללם אינטרס המשיבים לסופיות ההתדיינות, לא שוכנעתי כי יש מקום להמתנה לסיומו של אותו בירור. רביעית , לגופו של עניין לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה להשהות את בירור השאלה של תוקף הערבות עד להכרעה בעניין תביעת החוב של מ.ק.ר למשיב 1. לבסוף , יש ממש בטענת המשיבים כי הבקשה לוקה בכך שהיא אינה כוללת טיעון לעניין סיכויי ההליך. בהעדר טיעון מצד מבקש לעניין זה, ולאחר עיון בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, אין בידי לקבוע כי סיכויי ההליך תומכים בקבלת הבקשה להארכת מועד.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. המבקשת תשלם שכר טרחת עורך דין בגין בקשה זו בסך 1,500 ₪ לכל אחד מן המשיבים 1 ו-2.