בש"א 8967-22 בש"א 8967-22

1.לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בת"ט 21002-09-22 המתנהל בבית משפט השלום בנצרת, עם הדיון בת"א 59779-09-22 המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

2.כעולה מהבקשה ומנספחיה, הדיון בת"א 59779-09-22 נסוב על תביעה כספית שהגישה המבקשת נגד המשיב 1, בטענה להפרת הסכם ניכיון שטרות שלפי הנטען נכרת בין הצדדים (להלן: ההסכם). נטען כי במסגרת ההסכם, העביר המשיב 1 למבקשת שני שטרות המשוכים מחשבונה של המשיבה 2, בסך 500,000 ₪, ובתמורה מסרה לו המבקשת 483,000 ₪. עוד נטען כי שני השטרות לא כובדו, ומשכך הפר המשיב 1 את ההסכם. לצד הגשת התביעה הכספית, פנתה המבקשת לבצע את אחד השטרות, שכאמור נמשך מחשבונה של המשיבה 2, בלשכת ההוצאה לפועל. הדיון בת"ט 21002-09-22 נסוב על התנגדות המשיבה 2 לביצוע אותו השטר. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית, יפשט את ההליכים וימנע הכרעות סותרות.

3.המשיבה 2 מתנגדת לבקשה וטוענת, בעיקרו של דבר, כי הטענות המועלות בהליכים אינן חופפות, וכי עילת התביעה הנטענת בכל אחד מההליכים שונות אף הן. כן נטען כי אין לקבל את הבקשה לאיחוד הדיון בטרם ניתנה למשיבה 2 רשות להתגונן בת"ט 21002-09-22. המשיב 1 לא מסר את תגובתו לבקשה חרף החלטת בית משפט זה מיום 1.1.2023.

4.דין הבקשה להידחות, בשל השלב הדיוני בו מצויים שני ההליכים עת שטרם ניתנה למבקשים רשות להתגונן.

5.אף לגופם של דברים לא שוכנעתי כי יש מקום לאחד את הדיון בתובענות. עיון בתיקי בית המשפט מעלה כי הדיון בת"א 59779-09-22 נסוב בעיקרו על שאלת קיומו של הסכם ניכיון בין המבקשת לבין המשיב 1, ואילו הטענות שמעלה המשיבה 2 בהתנגדותה לביצוע השטר בת"ט 21002-09-22 מתמקדות באותנטיות החתימה שמופיעה על גבי השטר. מטבע הדברים, כל אחת מסוגיות אלו דורשת בירור עובדתי שונה. בנסיבות אלה, לא ראיתי להורות על איחוד הדיון בתובענות.

6.אשר על כן, הבקשה נדחית.