בש"א 898/08 אליהו קבלן נ. שמואל נבון

1.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מיום 29.1.08. ענינו של ההליך ערעור על החלטת כבוד הרשמת ג' לוין מיום 2.12.07 לדחות בקשתו של המבקש, במסגרת בש"א 8496/07, להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור

(להלן: ההחלטה). ההחלטה התקבלה בידי המבקש – לטענתו – ביום 9.12.07. כבוד הרשמת דחתה הבקשה משום שהמבקש לא הצליח להראות קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד ומשום שסיכוייו בהליך אינם גבוהים. המבקש טוען כי סבר בטעות שאין באפשרותו לערער על ההחלטה. עקב כך, איחר בהגשת הערעור ועל כך הגיש את הבקשה שבכותרת. המשיב מתנגד לבקשה.

2.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובחומר שלפני נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. המבקש הגיש בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור זמן רב לאחר חלוף המועד הקבוע בדין להגשתו, העומד על 20 ימים מהמצאת ההחלטה. איחור מעין זה מחייב קיומו של "טעם מיוחד", אולם המבקש לא פרש לפני טענות המצביעות על "טעם מיוחד" כאמור. טעותו בנדון - ככל שהיתה - אינה סבירה בנסיבות מקרה זה, מה גם שעניין זה כבר הובהר בהחלטתה של כב' הרשמת לוין הנזכרת. על רקע זה, אין גם בהיות המבקש בלתי מיוצג בכדי לשנות ממסקנתי. לא זו אף זו, לא מצאתי כי סיכויי הערעור טובים. במצב דברים זה אין הצדקה להאריך המועד להגשת ערעור על ההחלטה.

3.

התוצאה היא, אפוא, כי דין הבקשה להידחות. אין צו להוצאות.