בש"א 9007/07 יצחק קריספיל נ. סלקום ישראל בע''מ

לפני בקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות לערער.

1.ההליך נסוב על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר דחה את בקשת המבקש למתן רשות לערער על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות שקבע כי המבקש לא הוכיח שהוא זכאי לתבוע נזק וחייב אותו בהוצאות משפט בסך 300 ₪. החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה ביום 18.7.2007. הבקשה שלפני הוגשה ביום 24.10.2007. קדמה לה פנייה של המבקש לבית משפט זה בחודש אוגוסט 2007. הפנייה הושבה למבקש ביום 9.9.2007 על ידי המזכירות, לשם השלמתה בכך שתשולם אגרה באמצעות סניף הדואר. הפנייה המחודשת, בצירוף המחאת דואר משולמת, בעקבותיה נפתח ההליך שבכותרת, נעשתה כאמור רק ביום 24.10.2007. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.המועד להגשת בקשת רשות לערער הינו 30 ימים. ימי הפגרה אינם באים במניין הימים. המדובר במועד הקבוע בחיקוק ולפיכך נדרש טעם מיוחד למתן ארכה (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). המבקש אמנם פנה לראשונה לבית משפט זה בתוך המועד הקבוע בחוק, אך פנייתו לא קובלה לרישום אלא הוחזרה לו לשם השלמה. לאחר שהפנייה לא קובלה השתהה המבקש פרק זמן ארוך. לכך לא ניתן הסבר, קל וחומר הסבר משכנע שיש בו כדי להוות "טעם מיוחד" למתן ארכה. יתרה מכך, וזה העיקר בעייני, סיכוייו של ההליך, שהחל בבית משפט לתביעות קטנות, קלושים ביותר. מעיון בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי נראה כי על פניו, המקרה אינו נופל לגדר אותם מקרים חריגים בהם יתערב בית משפט זה במסקנותיהן של הערכאות הקודמות במסגרת בקשת רשות לערער בגלגול שלישי. במצב דברים זה, נוכח משך האיחור וסיכוייו של ההליך, דין הבקשה להידחות. האגרה ששולמה על ידי המבקש תושב לו במלואה.