בש"א 9015/03 אורי עליזי נ. טרנס מערכות בטחון וטכנולוגיות בע"מ

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

ההחלטה נשוא הבקשה ניתנה ביום 7.7.03. הארכה המבוקשת היא עד חלוף 45 ימים מיום מתן החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב בהתנגדות של המבקש לבקשה של הנאמן למתן הוראות. הטעם לבקשה הוא, שבהתנגדות האמורה משיג המבקש על ההחלטה מיום 7.7.03, באופן אשר עשוי לייתר, לדעתו, את הצורך בהגשת ערעור על ההחלטה האמורה. המשיבים אשר הגיבו לבקשה מתנגדים לה בטענה, כי ההחלטה מיום 7.7.03 אישרה הסדר נושים אשר בוצע בעיקרו, ובמצב זה אין עוד כל טעם בהליך ערעורי.

נראה לי, כי בנסיבות עניין זה לא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי הליך ערעורי שיוגש, אם יוגש, על ההחלטה מיום 7.7.03, יהיה הליך חסר סיכוי, במידה המצדיקה לדחות את הבקשה שבפניי על יסוד טעם זה. עם זאת, קיים אינטרס כללי בכך שהסדרי נושים יוכלו להתבצע במהירות הנדרשת בלא שיהיו נתונים לאי ודאות הכרוכה באפשרות, תלויה ועומדת, להגשת הליך ערעורי המתייחס אליהם. בשל כך, נחלש במקרה שבפניי רציונל היעילות הדיונית, העומד ביסוד ההלכה לפיה יש טעם מיוחד למתן ארכה מקום בו הליך בערכאה דיונית עשוי לייתר הליך ערעורי (להלכה האמורה ראו בש"א 7464/95 רשות ניירות ערך נ' ישקר, דינים עליון מא 644). אני סבור, אפוא, כי אין בהליך הנוסף שהוגש בבית המשפט המחוזי משום טעם מיוחד למתן הארכה המבוקשת.

עם זאת, בשים לב לכך שאין בפי המשיבים טענה ברורה כי הבקשה שבפניי הוגשה באיחור ביחס למועד האחרון לנקיטת הליך ערעורי בבית משפט זה, הרי שיהא זה צודק לאפשר למערער להגיש הליך ערעורי כאמור, אם רצונו בכך, וזאת תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו. בהעדר טיעון או תשתית לעניין זה, איני מחווה דעה מהו ההליך הערעורי הנכון אשר על המבקש לנקוט. איני עושה צו להוצאות בבקשה זו.