בש"א 9047/01 ברוריה נחמיאס נ. יוסף כהן

בפניי בקשה להארכת מועד לצורך נקיטת הליך.

נשוא הבקשה הוא פסק דין משלים של בית המשפט המחוזי בירושלים, שניתן ביום 17.10.01. מן הבקשה עולה, כי פסק הדין נמסר לבאי כוחם של המערערים ביום 24.10.01. הבקשה שבפניי הוגשה ביום 19.11.01. מתבקש בה להאריך את המועד להגשת בקשת רשות לערער על פסק הדין בשלושים ימים, מיום קבלתה של החלטה שדחתה בקשה לתיקון פסק הדין, הוא יום 15.11.01.

מתן ארכה למועד הקבוע בחיקוק, כבמקרה שבפניי, טעונה "טעם מיוחד" (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הבקשה הוגשה בטרם חלף המועד להגשת בקשת הרשות לערער על פסק דינו של בית משפט קמא. עצם הגשת בקשת ארכה בתוך המועד יכול, ביחד עם טעמים אחרים, להוות טעם מיוחד למתן ארכה (ב"ש 34/70 אבו שמסייה נ' אלקראעין ואח', פ"ד כד(1) 307, 308). הלכה זו הוסברה בפסיקה בכך, שהגשת בקשת ארכה במועד היא בבחינת גילוי דעת מטעם המבקש כי הוא "אינו משלים עם פסק הדין ומעונין להשיג עליו עוד בטרם התגבשה זכותו של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד עוד בגין ההליך שהסתיים" (ראו בש"א 2850/97 כפר חיטים מושב שיתופי נ' צור דינים עליון נב 337).

עם זאת, אין די ברגיל בגילוי דעת, במהלך התקופה להגשת ההליך, על הכוונה להגישו. נדרש מבעל הדין כי מעבר לכך, יתן טעם סביר מדוע נדרשת לו הארכה. כפי שצויין בפרשת כפר חיטים הנ"ל, "לא יתכן לגרוס, כי כל הגשת בקשה להארכת המועד לנקיטת הליך צריכה להענות בחיוב רק בשל כך שהוגשה לפני שחלף המועד. על המבקש להוכיח בנוסף לעצם הגשת הבקשה, כי טרח ושקד על הגשת הערעור במועד, אך הדבר נבצר ממנו מסיבה טובה אשר מסברת את האוזן ומצדיקה הארכת המועד".

טעם כזה לא הוצג על ידי המבקשים, ולא הוברר מדוע נבצר מהם להגיש את בקשת הרשות לערער במועד. במצב זה, אין מקום להעתר לבקשה למתן ארכה. עם זאת, נוכח העובדה שהבקשה הוגשה במועד, מידת ההגינות הדיונית מחייבת שלא לזקוף לחובת המבקשים את משך הבירור של בקשת הארכה, אשר התגובה בה הוגשה ביום 3.12.01, ולאפשר להם להגיש את בקשת הרשות לערער תוך 3 ימים מקבלת החלטה זו. אף כי יש בתוצאה זו כדי להאריך, בפועל, את המועד לנקיטת ההליך, כל תוצאה אחרת תהווה פגיעה בלתי מידתית ובלתי מוצדקת, בנסיבות העניין, בזכותם של המבקשים לנקיטת הליכים לתקיפת פסק דינו של בית משפט קמא, זכות עליה עמדו במועד.

נוכח דחיית הבקשה, המבקשים ישאו בהוצאות המשיב, לרבות שכר טירחת עורך דין, בסך 2,000 ₪. לסכום זה יצורף מס ערך מוסף כחוק, והפרשי רבית והצמדה כדין מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.