בש"א 9082/08 עזבון המנוח באסם עלי סמודי ואח' נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

הבקשה נסבה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, בתביעת נזיקין שהגישו המבקשים בקשר למותו של המנוח בסאם עלי סמודי. פסק הדין ניתן ביום 27.7.2008. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 30.10.2008. התבקשה בה ארכה עד ליום 15.12.2008. על פי הנטען בבקשה, באת-כוח המבקשים קיבלה את פסק הדין בתחילת חודש ספטמבר. נטען כי בשל הפגרה ותקופת החגים היא לא הספיקה להכין את הודעת הערעור. המשיבה מתנגדת לבקשה, הן בטענה כי לא פורט בבקשה "טעם מיוחד" להארכת מועד והן בטענה כי סיכויי הערעור להתקבל נמוכים מאוד. יצוין כי חרף החלטתי מיום 16.11.2008, לא הבהירו המבקשים מתי הומצא להם פסק הדין המחוזי, אלא שבו וטענו כי באת-כוחם קיבלה את פסק הדין ביום 1.9.2008.

המועד להגשת ערעור קבוע בחיקוק לארבעים וחמישה ימים. המדובר במועד הקבוע בחיקוק ולפיכך נדרש טעם מיוחד למתן ארכה (תקנה 528 לתקנות). במקרה דנן, בתקופה מאז ניתן פסק הדין נכללו ימי פגרת הקיץ ופגרת סוכות שאינם באים במניין הימים ( תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) . הטעם עליו מבוססת הבקשה הוא ימי הפגרה ותקופת החגים. ככל שהמדובר בימי חג הסוכות, אלה ממילא אינם נספרים במסגרת ארבעים וחמישה הימים להגשת ההליך. אשר לימי חג אחרים, טענות המבקשים לעניין זה נטענו בעלמא, ללא פירוט מינימלי. חרף האמור, בנסיבות המקרה שלפניי, שוכנעתי כי יש להיענות חלקית לבקשה ולהאריך את המועד להגשת ההליך עד ליום 1.12.2008, תוך חיוב המבקשים בהוצאות. הבקשה הוגשה כשבוע ימים לאחר שהסתיים המועד להגשת הערעור. המשיבה לא טענה כי הסתמכה על האיחור בהגשת הערעור. ככל שנוצרה אצל המשיבה ציפייה כי לא תוטרד עוד בהליך ערעורי, אין היא בעוצמה המצדיקה את דחיית הבקשה להארכת מועד. במצב דברים זה, התוצאה המידתית היא לקבל את הבקשה, תוך חיוב המבקשים בהוצאות מתאימות.

המועד להגשת הליך מוארך איפוא עד ליום 1.12.2008. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות בסך 1,000 ₪.