בש"א 9107/17הרשות לזכויות ניצולי שואה נ. אהרון עפרוני ו-579 מערערים נוספ

1.

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנה 7 ), להעברת הדיון בע"ו 55221-10-17 מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע לבית המשפט המחוזי בחיפה ואיחודו שם עם הדיון בע"ו 54199-09-17 ובע"ו 17971-08-17. עסקינן בשלושה ערעורים על פסקי הדין שניתנו בשתי ועדות ערר, בחיפה ובבאר-שבע, בגדרן נדחו עררים שהגישו המשיבים, יוצאי עיראק נפגעי ה"פרהוד", על החלטת המבקשת לדחות את תביעותיהם להכרה בזכאותם לקבלת תגמולים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (להלן: החוק ).

שתי ועדות הערר דנו בשאלה העקרונית האם יש להכיר ביהודי עיראק כזכאים לתגמולים לפי החוק. על פסק דינה של ועדת הערר שהתכנסה בבית משפט השלום בחיפה (ו"ע 34142-08-13) הגישו ערעור הן העוררים, עליו חתומים 580 עוררים (המשיבים 1 דכאן), והן המבקשת – שערערה על חיובה בתשלום הוצאות המשיבים. שני הערעורים קבועים לדיון במועד אחד בפני אותו המותב בבית המשפט המחוזי בחיפה. על פסק דינה של ועדת הערר שהתכנסה בבית משפט השלום בבאר-שבע (ו"ע 9969-11-13) הוגש ערעור עליו חתומים 1,413 עוררים (המשיבים 2 דכאן). יצוין כי אותם באי כוח מייצגים את שתי קבוצות המשיבים.

2.

איחוד הדיון בשלושת הערעורים מתבקש לאור זהות העובדות והעילות העומדות בבסיס הערעורים, ובשים לב לשלבים המוקדמים בהם נמצאים ההליכים. לטענת המבקשת, איחוד הדיון יביא לייעול הדיון, לחיסכון במשאבים וימנע סיכון למתן החלטות סותרות. המבקשת טוענת כי יש לקיים את הדיון המאוחד בבית המשפט המחוזי בחיפה מטעמי יעילות, כיוון ששניים מתוך שלושת הערעורים מושא הבקשה, אשר הוגשו בטרם הוגש הערעור בבאר-שבע, מתנהלים שם. המבקשת מוסיפה כי לשיטתה איחוד הדיון לא יביא לפגיעה יתרה בנוחות הצדדים, לנוכח העובדה שהדיון עוסק בסוגיה עקרונית, ללא צורך בשמיעת עדות פרטנית של מי מהמשיבים, וכן היות וכל המשיבים מיוצגים על ידי בא כוח משותף.

3.

בא כוח המשיבים מתנגד לאיחוד הדיון. לטענתו, פסקי הדין שניתנו על ידי ועדות הערר עוסקים אמנם בשאלה אחת והגיעו לתוצאה זהה, אולם הם נשענים על מערכת ראיות שונה והמסקנות ההיסטוריות המובאות בהם שונות לחלוטין. עוד טוען בא כוח המשיבים כי בבקשה לאיחוד הדיון מנסה המבקשת לדחות את שמיעת הערעורים, ומציין כי המשיבים כולם קשישים הממתינים להחלטה בעניינם שנים ארוכות. בא כוח המשיבים מוסיף וטוען כי קיום הדיון בחיפה יפגע בנגישותם לבית המשפט של מי מהמשיבים שהגיש ערר בבאר-שבע ויקשה עליהם להגיע לדיונים בעניינם.

המשיבים מציינים עוד כי במהלך דיוני ההוכחות שהתקיימו במסגרת ועדות הערר, לאחר שנתקיימו מספר רב של ישיבות ונשמעו מרבית עדויות המומחים במסגרת הדיון בוועדת הערר שהתכנסה בבאר-שבע, הגישה המבקשת בקשה להעברת הדיון שהתקיים בבאר-שבע לוועדת הערר בחיפה לשם איחוד הדיון לפי תקנה 4(ב) לתקנות בתי-דין מינהליים (סדרי דין), התשנ"ב-1992 (להלן: הבקשה הראשונה ). בהחלטת ועדת הערר בבאר-שבע מיום 10.3.2016 נדחתה הבקשה הראשונה מן הטעם שעדויות המומחים נשמעו בוועדה במשך שנתיים לאורך 16 ישיבות, ולפיכך, ובשים לב כי מדובר באוכלוסייה מבוגרת הממתינה שנים רבות לקבלת החלטה בעררים, אין הצדקה בשלב מתקדם זה להעביר את הדיון לוועדת הערר בחיפה. ערעור שהגישה המבקשת על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע נדחה.

4.

לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבים ובתיקי ההליכים במערכת "נט המשפט" הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כפי שנכתב בפסקי הדין בהליכים שאיחודם מתבקש, הסוגיה שנדונה בוועדות הערר, והיא שניצבת כעת לפתחן של ערכאות הערעור בחיפה ובבאר-שבע, היא סוגיה עקרונית וזהה. כידוע, תכליתה של תקנה 7 היא הגברת היעילות והפעילות המתואמת בין בתי המשפט, לטובתם של בעלי הדין ומערכת המשפט כאחד (בש"א 574/98

אלמשנו נ' האפוטרופוס הכללי

(9.3.1998); בש"א 5997/17 שושנה ורדינון נ' לואיז גרשוני (31.07.2017)). זאת, בין היתר, לשם מניעת הסיכון לקבלת החלטות שונות ואף סותרות באותו עניין.

בענייננו, נראה כי קיום דיון מאוחד בשלושת הערעורים מושא הבקשה עולה בקנה אחד עם תכלית זו, ואף המשיבים בתגובתם לא חלקו על כך. היות ועסיקנן בהליך ערעורי בשאלה עקרונית, נראה כי משקלו של השיקול בדבר מניעת הכרעות סותרות אף גדל. כמו כן, ככל שקיים שוני בראיות שהוצגו בפני ועדות הערר השונות, מן הראוי כי הכרעה בשאלה העקרונית תעשה כאשר התשתית הראייתית כולה פרושה בפני ערכאת הערעור. בנוסף, כטענת המבקשת, נוכח השאלה העקרונית העומדת בפני ערכאות הערעור, סביר להניח שהמשיבים עצמם לא ידרשו לבוא ולהעיד באופן פרטני בפני בית המשפט, כך שהפגיעה בהם כתוצאה מאיחוד הדיון אינה צפויה להיות משמעותית. מסיבה זו, אף לא נראה כי איחוד הדיון יביא לסרבולו או יעכב את התנהלותו. לכך יש להוסיף, כי בעוד שהבקשה הראשונה הוגשה בשלב מתקדם ביותר של הדיון, ולאחר שהוקדש זמן רב לשמיעת עדויות המומחים, הבקשה שלפניי מוגשת עוד בטרם החלו ההליכים להתברר לגופם בפני ערכאות הערעור.

5.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. הדיון בע"ו 55221-10-17 יועבר לבית המשפט המחוזי בחיפה ויאוחד שם עם הדיון בע"ו 54199-09-17 ובע"ו 17971-08-17. בית המשפט המחוזי בחיפה יפעל לקיום הדיון בהקדם על מנת להקטין ככל האפשר את הפגיעה במשיבים, שעניינם נדון זה שנים רבות.